פת לחם, שער שביעי - שער התשובה א

שטעם התשובה עיקר מהותה:

אחר יציאתו ממנה שיצא ופרק עול העבודה בפועל וזה על עשה טוב ועל בלתי סור מרע אמר וחטאו בה:

מה שאבד ממנו שאבד מצות שהיו מזדמנות לו בין ידיו ונאבדו ממנו:

סכלותו באלהים כו' שלא הכיר רוממותו יתברך וגם לא ידע טוב עבודתו איך ובמה לעבדו:

או להתעלמותו כו' שהסיח דעתו מן העבודה שנעלם ממנו שהוא מחוייב בה:

עם שונים אל תתערב אנשים המשנים מעשיהם אל תתחבר עמהם:

אם בעזיבות כו' והתעלמותו ממנו שעזבם מתחלה ואחר כך הסיח דעתו מהם בהחלט בהמשך הזמן כמו שפירש רש"י ז"ל בפסוק אם שכוח תשכח היפך מזג וטבע המזון ההוא ד"מ אם היה מזגו קר יתנהג עתה במזונות חמים וכן להיפך: