פת לחם, שער רביעי - שער הביטחון ז

השערים הקודמים כו' הדברים המפסידים היחוד ועבודת האלהים:

בענין הבורא במנהג הבורא:

והנהגתו והשגחתו שכבר יתכן להיות מנהיג ובלתי משגיח כמו הנהגת המלך לכפריים שהם מונהגים עפ"י סדר המושם ברצונו אולם איננו משגיח בעצמו עליהם לכן חלק אותם לשנים:

לא ינוח לבבו מפחד המקרים ולא יסמוך עליו בסיפוק צרכיו:

לסמוך עליו בצרכי הזמן ההוה ולבטוח עליו בצרכי הזמן העתיד:

נטותו אל הסבות כו' דעתו נוטה אל הסבות הקרובות לתלות בהם השגת מאויו:

כי העילות הסבות כל אשר יתקרבו אל המסובב מהם תמעט יכלתם וכו':

שאין להם חפץ אין בהם רצון ובחירה:

יתרון הבטחון מהבוטחים כו' יתרון מעלת הבטחון הבא בפועל מבני אדם הבוטחים בו דהיינו יתרון אחד על חבירו הוא כפי יתרון ידיעתם וכו':

עד שדי אמו כלומר על השדים בעצמם כי עדיין איננו מכיר את אמו ואין בו זולת ציור השדים:

כי הנהגת אמו אל אביו הוא רואה אשר הנהגת אמו היא מיוחסת אל אביו שהוא המנהיג עניניה כרצונו:

למעלת הגנתו עליו כלומר הוא מרגיש זה מחמת הגנתו והנה באמו אמר השגחתה שהיא המשגחת עליו בכל פרטי עניניו משא"כ האב שאיננו פנוי להשגיח עליו ומכיר אותו מצד הגנתו שהוא מגין עליו לפרקים מדבר המצער אותו:

ותתכן לו כו' ירגיש בדעתו שיתכן להיות לו תחבולה והשתדלות בעצמו על מחיתו:

מפני סכלותו כו' זה שהוא בוטח על כחו ואינו בוטח על הבורא יתברך הוא מחמת סכלותו בכל הטובות אשר באו בזמן הקודם ע"פ הנהגתו יתברך אותו:

ואם יתכן לו כו' חוזר ומספר מבטחון האדם איך הוא נעתק מענין אל ענין מימי ילדותו:

ויראה חסרונם הוא רואה ומכיר איך כחם חסר להועיל לעצמם והם נצרכים אל הבורא יתברך:

ובבא שטף שטף מים רבים המחריב מקומות הסמוכים לשם:

בסבות המסוכנות כמאמרם ז"ל בפסוק ואליו הוא נושא את נפשו עלה בכבש ונתלה באילן כו':

ויניחם לבטחונו כו' יניחם ולא יתעסק עוד בהם ויבטח באלהים שיטריפהו במה כו':

לעבודת האלהים בעשה טוב ולשמור מצותו בסור מרע:

וכאשר תחזק הכרתו כו' בחמלת הבורא כו' שיכיר יותר חמלת הבורא:

ירצה במה שיהיה כו' יקבל ברצון מה שיהיה וכו':

בלבו ובחושיו כו' שאחר שיקבל יהיה הדבר ניכר ונראה בחושיו:

ובנראהו ובנסתרו ובעניני הנראים והנסתרים:

ממות וחיים מות בניו וקרוביו וחייהם:

וריש ועושר ובריאות וחולי פרט בכאן הג' דברים הכוללים דהיינו בני ומזוני וחיי שעל בני אמר מות וחיים ועל מזוני אמר וריש ועושר ועל חיי אמר בריאות וחולי דהיינו חיים של נחת או חיים של צער ר"ל:

לא יכסוף לזולת כו' ולא ירצה כו' ונגד חלוקות האסור והמותר אמר לא יכסוף לזולתו כו' שאיננו נכסף כלל לדרך הרע בעיניו יתברך אחר שהוא יתברך בחר לו הדרך הטוב כמ"ש ובחרת בחיים ועל חלוקת ההיתר אמר ולא ירצה וכו'.

ונמסר אל האלהים מוסר עצמו אליו יתברך בהנהגתו אותו בצרכיו:

והשליך נפשו וגופו אל דינו היינו בבא עליו ח"ו איזה צרה הוא מקבל וסובל אותה בסבר פנים יפות:

ולא יגביר ענין על ענין אינו נותן בדעתו חוזק והתגברות לאיזה ענין על ענין זולתו לומר שענין זה הוא חזק יותר להשיג ע"י דבר פלוני מענין זולתו ולכן לא יבחר וכו' על זולת מה שהוא בו כלומר מחזיק בענין שהוא תקוע כבר ואינו בוחר בענין זולתו:

לא הסכמתי מעולם כו' מעולם לא קרה לי שהסכמתי על ענין אחד להתעסק בו וחזרתי בו אחר כך והתאויתי לזולתו:

הענין המכוון אליו כו' שידע שהכונה בבריאותו יתברך אותו ובמה שהוציא נפשו מן העולם העליון אל העולם הכלה הזה היה רק לעבודתו יתברך:

וישתעשע בזכרו וכו' כשהוא מתבודד מבני אדם שאז אין דבר מטריד מחשבתו ישתעשע בזה מאד שלא יוכל לזכור אותו יתברך במחשבה נכונה:

וישתומם מבלתי כו' שמחזיק עצמו למשתאה ומשתומם אם יהיה בלתי מחשב בגדולתו לפי שכל המחשבות בדבר זולתו ית' הם נחשבים אצלו להבל וריק:

במקהלות בקבוץ בני אדם:

לא יתאוה כו' אינו מתאוה לקבל מהתחברותם שום תועלת רק מה שהוא לרצון לפניו יתברך דהיינו איזה דבר תורה או מוסר או ללמוד מהם איזה פעולה טובה או כונתו שבהיותו בהתחברות אינו מתאוה לדבר דברים או לפעול פעולות להתרצות להם שטבע בני אדם בהתחברותם כי גם אז אין בלבו כי אם להיות לפניו יתברך ולא לבני אדם ופירוש זה עיקר:

ולא יכסוף וכו' שמי שהוא אוהב בהתחברות בני אדם הוא נכסף לפגיעתם כלומר שיזדמנו לחברתו וזה אינו נכסף כי אם לפגיעתו יתברך כלומר להתתברותו כמו שכתוב ולדבקה בו:

תטרידהו שמחתו כו' ששמחתו באהבתו יתברך מטרדת לבו שאין לבו פנוי לשמוח אותה שמחה שאנשי העולם שמחים בעוה"ז וגם לא אותה שמחה שאנשי עוה"ב שמחים בזכרון עוה"ב לפי שאין בלבו רק ציור אהבתו יתברך:

וסגולת האלהים הזכים יחידי סגולה זכי הלבב:

אף אורת משפטיך כו' מלת אף הוא מלשון הגם כלומר הגם שאנחנו מקוים לאורח משפטיך דהיינו דרך הגמול הבא במשפט לפי מעשי בני אדם העובדים והעוברים אעפ"כ אין כונתנו בעבודתך רק לשמך ולזכרך תאות נפשנו כלומר לשם שמך הגדול המהוה כל ההויות ומקיים אותם ולשם זכרך שאנו זוכרים טובתך עמנו ועם כל ברואיך ומזה באה יראת רוממות ואהבת מישרים ולכן נפשנו תאבה ומשתוקקת לדבקה בך:

צמאה נפשי וסיפים מתי אבוא ואראה פני אלהים הרי שאין כונתם רק להשיג מחזה שדי:

עשר מדרגות כו' דוק ותשכח מן בטחון על שדי אמו עד המדרגה האחרונה ותמצאם במספר עשר:

מליצים בעדו בעלי לשון הקודש מדברים ענין הבטחון בעשר לשונות:

מבטח ומשען כמ"ש יבטח בשם ה' וישען באלהיו:

ותקוה כמ"ש קוה אל ה':

ומחסה כמ"ש אשרי כל חוסי בו:

ותוחלת כמ"ש יחל ישראל אל ה' כו': וחכוי כמ"ש יעשה למחכם לו:

וסמיכה כמ"ש הקיצותי כי ה' יסמכני סמוך לבו לא יירא:

ושבר כמ"ש שברו על ה' אלהיו:

ומסעד כמ"ש סעדני ואושעה:

וכסל כמ"ש כי ה' יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד:

מן הבוטחים עליו בהנהגת צרכיהם:

ונמסר לדינו בעת צרתם ר"ל בעניניהם הנראים והנסתרים:

ברחמיו מוסב על האלהים ישימנו: