פת לחם, שער חמישי - שער ייחוד המעשה, הקדמה
Pat Lechem, Fifth Treatise on Devotion, Introduction · פת לחם · free full Hebrew text
Open in the reader →ביאור אופני חיוב כו' לבאר בכמה אופנים השכל מחייב שיהיו כל מעשי העבודה מיוחדים לשמו יתברך:
בעבור מה שיש בדבר זה מזכות כו' שע"י יחוד המעשה יהיו המחשבות הצפונות של בני אדם זכים ולבותם ברים ופרט הרעיונות והלבבות שהלב הוא כלי המחזיק הרעיון ככוס המחזיק היין והרי זה כמו שמזהיר שיהיה היין זך והכוס בר ונקי:
מן הערבוב כו' וההצלה כו' על זכות המצפונים אמר מן הערבוב כלומר מן המחשבות הזרות המתערבים ומשתתפים עם המחשבה הנכונה מפסידים אותה ועל בר הלבבות אמר וההצלה וכו' שיתנצל הלב וממיני היפוי וכו':
המביא אל החנף כו' שע"י שהאדם חפץ להתיפות כלומר שיהיה נראה יפה לחבריו בעבודתו לאלהיו אע"פ שעיקר כונתו לש"ש אמנם במשך הזמן יבא מזה אל מדת החונף פי' להיות כוונתו בעבודת אלהים רק לשם צביעות וקרא המחבר הצביעות בשם חנף שכל שאין תוכו כברו נקרא בעברי חנף וכמד"א והארץ חנפה תחת יושביה שהכונה שהארץ ראוי שתשנא אותם תחת שהם מצרים ומריעים לה בטמאם אותה בטומאת מעשיהם כמ"ש ולא תטמאו את הארץ וכו' ואע"פ כן היא מראה להם אהבה ומשפעת להם חלבה וטובה והרי אין תוכה כברה ומלת חנף בכאן שם ולא תואר:
ולהתרצות בחלקות לברואים להיות לרצון ולהתאהב להם בדברי חלקלקות והם הדברים שאדם מדבר עם רעהו בפיו ובשפתיו ולבו בל עמו:
אל נא אשא פני איש זה נגד החונף ונגד הדיבור בחלקות אמר ואל אדם לא אכנה שמלת כינוי הונח על הדבור שאינו כפי האמיתות: