פת לחם, שער חמישי - שער ייחוד המעשה ב

אבל במה יהיה כו' בעשרה ענינים היא מליצה קצרה והכונה אומר לך שהוא בעשרה ענינים:

כאשר יתקיימו בלב האדם יתברר אצלו כאשר יהיו הענינים האלה נשארים לקיום בלבו שלא ישכחו ויהיה ברור אצלו בלי שום ספק שהם אדני וכו':

אדני עבורתו ושרשי מעשהו שיש בעשרה ענינים שהם בדוגמת אדנים כלומר יסודות שבנין העבודה עומד עליהם ויש בהם שהם בדוגמת שורש שהגזע עם הענפים צומח ממנו במו הב' והט' והיו"ד והשאר הם כמו אדנים מעמידים הדבר שלא ימוט ויופסד:

ולא יפנה אל זולתו ולא יקוה בלעדיו ולא יכוין בהם כו' פרט ג' מליצות ע"פ טבע בן אדם שכעלות על רוח האדם לעשות איזה דבר מיד מחשבתו פינה אל הדבר פניה כללית ואח"כ הוא יושב ומקוה להוציא לאור מעשהו ואח"כ בעשותו הדבר הוא צריך לכוין לבו אליה והדברים מבוארים ואפשר לפרש הג' מליצות נגד הג' חלוקות שבעבודה דהיינו תלמוד ומעשה שבין אדם למקום ומעשה שבין אדם לחבירו ואמר ולא יפנה וכו' על התלמוד שצריך לפנות לבו אליו כמ"ש שמעתתא בעי צילותא ועל העבודה שבין אדם למקום אמר שלא יקוה וכו' כלומר שלא יהיה לו במעשיו תקות גמול עבורם ועל מה שבין אדם לבריות אמר שלא יכוין בהם וכו' כלומר שבמעשי הצדקה והחסד שיעשה עם ב"א לא יהיה לו שום כונה להיות להם לרצון עי"כ ואהוב מהם רק לקיים רצון הבורא יתברך שצוה עליהם:

אינם ביד נברא ולא ביכלתו לפי שיש דברים שאע"פ שאינם כעת ביד האדם אמנם הם ביכלתו להשיגם דרך משל החפץ הזה איננו כעת ביד האדם הזה אמנם יכול הוא לקנות אותו לכן אמר ולא ביכלתו:

מבלתי רשות הבורא אם לא כשיתן הבורא רשות לאותו אדם:

שיעזוב היפוי כו' אף שכבר אמר שיהיה שוה אצלו וכו' אעפ"כ הוצרך לומר שיעזוב היפוי לפי שיש אדם שטבעו להתיפות במעשהו לבני אדם אף שאחר המעשה לא יחקור אם ישבחוהו או יגנוהו:

שיירא מאלהים לפעול רע ויבוש ממנו שלא לקיים מצותו בעשה טוב: