פרשת דרכים טו

כי אם בשביל יעקב וכדאיתא בב"ר (פרשה ס"ג סי' ב') ר' שמואל בר רב יצחק אמר אברהם לא ניצול מכבשן האש אלא בזכותו של יעקב כו' הה"ד לכן כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם יעקב פדה את אברהם, לפי זה ע"כ לומר שלא יצאו מכלל בני נח לגמרי כי אם להחמיר וא"כ אברהם עשה שלא כדין במה שמסר עצמו לכבשן האש דהא בני נח אינן מצווין על קדוש ה' משום הכי לא ניצול בשבילו אלא בשביל יעקב. עוד נקדים מ"ש בגמ' בקדושין כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו הויין ליה בנים שאינן מהוגנים שנאמר בה' בגדו כי בנים זרים ילדו. ואמרי' במדרש הביאו הראנ"ח (פ' מסעי) כל הנושא אשה הגונה הקב"ה מוציא מהם בעלי הוראה שנאמר אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות ואין יחיד אלא לשון גדולה שנאמר כמעט שכב אחד העם ואומר ומי כעמך ישראל גוי אחד ע"כ. למדנו מכאן שהמבחן לראות אם האשה שלקח היא הוגנת, הם הבנים, שאם הם הגונים היא הוכחה שהאשה הוגנת לו

ובזה נבא לבאור הכתובים, כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם, כלומר יעקב אשר פדה את אברהם דבשביל יעקב ניצול אברהם מכבשן האש. וכ"ת זו אליה וקוץ בה דנהי דזה הוא שבח גדול ליעקב דבשביל זכותו ניצול אברהם מ"מ מוכח מזה מדלא ניצול אברהם בשביל עצמו ש"מ דלא יצא מכלל בני נח לגמרי, וא"כ היה עולה על הדעת שיבוש יעקב מזה שהרי אין לו תשובה נצחת לשואלין אותו מפני מה נשא שתי אחיות, שאם ישיב שעל פי הדבור נשאן זו היא תשובה נעלמת שלא ידע בה שום אדם ונעלמה מעיני כל חי בלתי לה' לבדו. לזה אמר לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו לפי שהתשובה שיש לו שעל פי הדבור נשאן היא גם כן גלויה ומפורסמת לכל, כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו כולו זרע אמת מטע ה' להתפאר ע"כ יודו דעל פי ה' נשאן, דאם איתא דשלא מהדין נשאן איך נולדו לו בנים כאלו, וא"כ ע"כ יקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו ויאמרו גזרת מלך היא ואין לנו עסק בנסתרות

וזו היתה כוונת הזקנים באומרם לבועז יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה וגו', דמאי שייטיהו דרחל ולאה בברכה הלזו, והנה רז"ל אמרו דטעם הגואל שאמר לא אוכל לגאול פן אשחית את נחלתי שאמר חס לי ליטלה איני מערב פסולת בבני ולא היה יודע שכבר נתחדשה ההלכה מואבי ולא מואבית. הרי שהגואל היה סבור שרות היתה אסורה לבא בקהל. ומצינו ג"כ דבזמן שאול היה מחלוקת בדבר ודואג היה סבור שגם מואבית אסורה לבא בקהל. והנה כבר הקדמנו שהמבחן לדעת שהאשה שלוקח האדם אם היא הוגנת לו, הם הבנים, וממה שראינו שבני יעקב היו צדיקים זרע אמת ידענו שמה שלקח יעקב רחל ולאה מאת ה' היתה לו. וזהו כוונתם באומרם לבועז אל תצטער שאתה לוקח אשה דאית בה קצת פקפוק בדבר, כי ע"כ לא לקחה הגואל, לפי שה' יתן את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה וגו', דכי היכי דהתם הראה ה' איך אותו הזיווג היה דבר נאה ומתקבל מאת ה' מן השמים ה"נ כה יעשה ה', וכן היה שנולדו ממנו אנשים צדיקים ויצא כל זרע המלוכה

ועל פי זה יובן מאמר רז"ל בסוף רות רבתי וז"ל. ר' אבא בר כהנא פתח רגזו ואל תחטאו אמר דוד לפני הקב"ה עד מתי הם מתרגזים עלי ואומרים לא פסול משפחה הוא ולא מרות המואביה הוא אמרו בלבבכם על משכבכם אף אתם לא באתם משתי אחיות אתם ראו מה עיקרכם ודומו סלה, ואף תמר שלקחה יהודה זקנכם לא מפסול משפחה הוא ע"כ. ויש לדקדק במאמר זה טובא, חדא שאם בני דורו היו מתרגזים על דוד והיו אומרים לו שהוא מפסול משפחה שבא מרות המואביה לפי שהיו סבורים שגם הנקבות הם בכלל האיסור מה הועיל לדוד באומרו שגם הם באים מב' אחיות, הרי אותו הפגם שוה בכל ואף דוד הוא בכלל אותו הפגם ונוסף גם הוא שבא מרות המואביה. עוד יש לתמוה במה שסיים דוד ואמר ואף תמר שלקחה יהודה לא מפסול משפחה הוא, דמלבד שטענה זו