פרשת דרכים יג

עד שלא ניתנה ואפי' ערובי תבשילין והוקשה לו דא"כ איך הקים יעקב אבינו מצבה ונשא שתי אחיות ועמרם נשא את דודתו ואיך אפשר שיהיו נוהגים היתר במה שאסר אברהם אביהם על עצמו והוא יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ללכת בדרכיו, לזה תירץ שמה ששמרו האבות התורה עד שלא ניתנה לא היה אלא בארץ לבד, אבל כפי סברת הרב דהכריח מאגדה זו דחסד הוא דבן נח אסור באחותו ואסור בשתי אחיות מה הפרש יש בין ארץ ישראל לח"ל וכי שבע מצות שנצטוו בני נח בארץ נצטוו ולא בס"ל הא ודאי לא ניתן להאמר דבר זה. ואף שאין צורך להביא ראיה לזה שהדברים הם פשוטים מצד עצמם יש להכריח זה ממה שהקשו בגמ' מעמרם שנשא את דודתו והוצרכו לומר שהיתה אחות אביו מן האב ולא מן האם ולמה לא תירצו דעמרם נשאה בח"ל. אלא ודאי דלגבי מה שהוזהרו בני נח אין חילוק בין א"י לח"ל וזה פשוט. באופן שדברי הרב הללו נפלאו ממני

עוד יש לדקדק בדברי הרא"ם הללו במה שצדד לומר דמה שנשא יעקב שתי אחיות הוא לפי שגיירן וקי"ל דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, שהרי הוא עצמו כתב בפרשת שמות וכתבנו דבריו לעיל דמה שקיימו האבות התורה עד שלא ניתנה הוא דוקא להחמיר על עצמם לקיים עליהם גם המצות שאינם מכלל השבע מצות אבל לא להקל מעליהם ממה שאסור לבני נח, וא"כ כפי דברי הרב דשתי אחיות אסירי לבני נח א"כ מה מועיל מה שנתגיירו וקבלו עליהם לשמור כל התורה עד שלא ניתנה להקל מעליהם איסור דשתי אחיות שהרי קודם הגירות כפי דבריו היו אסורות ליעקב ואם כן איך יתכן שיועיל הגירות להקל מעליו. ויש ליישב דברי הרב דהכי קאמר וליכא למימר שיעקב אבינו גיירן וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי דודאי לא מהני הגירות להקל מעליו ממה שהיה אסור לבני נח, והביא ראיה ממה שאמר יעקב איני מברך מפני שנשאתי שתי אחיות ואם איתא שהגירות מהני אף להקל הא אין ביעקב עון אשר חטא במה שנשא שתי אחיות מאחר שגיירן וקי"ל גר שנתגייר כקטן שולד דמי, וליכא למימר שאותה אגדה ס"ל שיעקב אבינו לא גיירן ומשום הכי לא רצה לברך, דהא פשיטא ליה להרב דכ"ע מודו שיעקב אבינו לא היה נושא אשה אלא אם כן היתה מתגיירת ומקבלת כל מה שקבל אברהם אבינו על עצמו וצוה לבניו וביתו אחריו ללכת בדרכיו, אלא ע"כ לומר דאף שגיירן מ"מ לא רצה לברך משום דהגירות לא מהני להקל אלא להחמיר. ומ"מ לא נתקררה דעתי בזה דליכא למימר שאותה אגדה דערבי פסחים ס"ל דטעמא דלא מהני מה שגיירן יעקב הוא משום דלא מהני גירות להקל, שהרי סיימו שם בטענת יעקב שנשאתי שתי אחיות שעתידה תורה לאוסרן, ואי אמרת בשלמא דאיסור זה דשתי אחיות היה נוהג בבני נח ניחא דלא מהני הגירות להקל מדין בן נח. אבל כיון דאין איסור זה נוהג אלא בישראל מהיכא תיתי שלא יועיל הגירות להקל מעליו במה שרצה להחמיר ולקיים התורה קודם שנתנה מאחר דאחר שניתנה התורה הדין הוא כן דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי. אלא ודאי ע"כ לומר שכוונת הרב באומרו וליכא למימר שיעקב אבינו גיירן כו' טעמו הוא, או משום דס"ל דלא נתגיירו והכריח זה ממה שלא רצה יעקב אבינו לברך, או דס"ל דגירות לא מהני לומר דכקטן שנולד דמי אלא לאחר שניתנה תורה ואנו מצווים לקיימה אם כן המתגייר כקטן שנולד דמי אבל קודם מתן תורה דמה שהיו מקיימים התורה היה מרצונם כמי שאינו מצווה ועושה לא חשיב כשנתגיירו להחשיבם כקטן שנולד, והכריח זה הרב ממה שלא רצה יעקב אבינו לברך דאי חשיב גירות מה שנתגיירו קודם מתן תורה הא אין ביעקב עון אשר חטא במה שנשא שתי אחיות. אם כן הדרא קושיין לדוכתא דלמה לא דחה הרא"ם סברא זו דמה שנשא יעקב שתי אחיות הוא משום דגיירן וקי"ל דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי משום דגירות לא מהני כי אם להחמיר לא להקל ממה שהיו מצווים מדין בני נח מאחר דהרב סבור דשתי אחיות אסירי לבני נח. הן אמת דבשני מקומות שהביא הרא"ם אגדה הלזו דערבי פסחים לא הביא הך סיומא דקאמר שעתידה תורה לאוסרן אלא בקיצור שלא רצה לברך