פרדס יוסף ויקרא שמה

י"ט ג'), ובדברים (כ"ח ז') ובשבעה דרכים ינוסו, ורות (ד' ט"ו) טובה לך משבעה בנים, תהלים (קי"ט קס"ד) שבע ביום הללתיך, ועי' ראב"ע דשבע כמו הרבה (ועי' בס' הדרוש והעיון שהביא ממנחות (מ"ג:) שבע ממש, תפילין ב' וציצית ד' ומזוזה א'), שבע תועבות בלבו (משלי כ"ו כ"ה), שבעה עינים, (זכריה ג' ט'), מזוקק שבעתים (תהלים י"ב ו'), לשכנינו שבעתים (שם ע"ט י"ב) - וכן מספר עשרה שלא בדיוק, עשרת מינים (ויצא ל"א מ"א), מעשרת בנים (ש"א א' ח'), עשר ידות (דניאל א' כ'), עשר פעמים (נחמי' ד' ו') - וגם מספר מאה שלא בדקדוק עי' פ' קדושים (י"ט י"ז) הוכח תוכיח את עמיתך אפי' מאה פעמים ועוד, ועי' תיב"ע שבע על חטאתכם על שבע עבירין די חטיתון קדמי, וי"ל שהכוונה על ז' עבירות שחרבה ירושלים בשבת (קי"ט:), ומאמר ואמר רבא לא חרבה ירושלים אלא בשביל שפסקו אנשי אמונה, הוא מאמר בפני עצמו ואין לו קישור עם מאמרים ראשונים, וא"כ לדעת החכמים המוזכרים הי' שבעה, ועי' ת"כ אתם עברתם לפני שבע עבירות, ובק"א פי' ז' המוזכרות למעלה אינו לומד ואינו עושה וכו', ובאבות פ"ה מ"ח שבעה מיני פרעניות וכו'

כ) ולא תתן ארצכם את יבולה, פרש"י אף מה שאתה מוביל לה בשעת הזריעה, והק' מפורשים דא"כ גבי ברכה דכ' ונתנה הארץ את יבולה משמע דרק מה שאתה מוביל לה, ומה הברכה, ותי' הגר"ש סאליר ז"ל בס' שם משמואל, דעו"ק בברכה כ' ונתנה הארץ יבולה, ובקללה כ' ולא תתן ארצכם בל' רבים, וי"ל דאי' בת"כ ונתתי גשמיכם בעתם, ולא גשם בכל הארצות רק גשמי ארץ ישראל, ומה מקיים ונברכו בך כל משפחות האדמה אלא שיהי' שובע בא"י ורעב בכל הארצות ולוקחין מכם ומעשירין אתכם, וא"ש דקדוק הנ"ל דבקללה כ' ולא תתן ארצכם יבולה היינו דוקא א"י, ובחו"ל יהי' שובע ואתם תהי' צריכין לקנות מהם ולהעשיר אותם, אבל בברכה לא כ' ארצכם תתן את יבולה שיהי' משמע שקאי על א"י, רק סתם והארץ תתן את יבולה וקאי על חו"ל, וכן פשט הפסוק ונתתי גשמיכם בעתו בא"י כת"כ, והארץ תתן את יבולה דמשמע רק חו"ל ולא יהי' שובע כחו"ל, ובאים לקנות תבואה מא"י ומעשירים אתכם וא"ש הכל, ועי' מהרש"א עה"ת

כא) והוספתי שבע על חטאתכם, וצ"ב מספר שבע, ובס' עשרה הלולים כ' דג' תפלות צריך להתפלל בכל יום, ואי' במד' ורש"י עקב (ט' כ') תפלה עושה מחצה, וכשמתפלל ג' תפלות נשאר מן העבירה חלק שמינית, למשל אם תחלק עבירה לח' חלקים כשיתפלל שחרית ותפלה עושה מחצה נשאר ד' חלקים, וכשיתפלל מנחה נשאר ב' חלקים, וכשיתפלל מערב נשאר חלק א', וזש"ה אם תלך כו' ר"ל שלא תעשה רצוני אף אני וגו', והוספתי שבע ר"ל אותן שבעה חלקים שכבר מחלתי להם אוסיף לכם שיהי' ח' חלקים במלואם

בס' שיח ש"ק ח"ה דף נ"ו הביא, האבני נזר ז"ל אמר עיקר הכנה למצוה, כי עה"פ אם תלכו עמי קרי פרש"י בדרך ארעי, נראה מזה אף שעשה מצוה אך אינה בהכנה רק בדרך ארעי ועי"ז בא תוכחה ח"ו, וע"ל בפ' אמור (כ"ג ל"ב), ופרד"י ח"ב בהערות מאדמו"ר מגור שליט"א אות ד', שהביא רש"י בהעלותך (ח' כ"ד) דלוים למדו ה' שנה, ובכהנים לא מצינו שלמדו קודם, והקטרה הי' יותר לימוד יותר מעבודת לוים ויהי' ראי' מזה דהכנה למצוה יותר מגוף המצוה ע"ש, והגאבד"ק שברשין שליט"א כתב לי להעיר מפ' שמות (ד' י"ד) ויחר אף ה' במשה וברש"י והוא מזבחים (ק"ב.) שהי' עתיד אהרן להיות לוי ולא כהן ומעתה לא יהי' כן ע"ש, והוא הכנה גדולה יותר מעבודה גופא וצ"ע, וע"ע תכלת מרדכי פ' נח אות ט"ו, - וע"ש עוד באות ד' מ"ש להסתפק אי הכנה למצוה בעת שאין צורך לזה, וש"ב הגאבד"ק לאסק שליט"א כתב לי במה שמצינו לאאע"ה וישכם בבוקר דלא מקדמינן טפי מצפרא בפסחים (ד'.), ולמה לא השכים בעוד לילה, אלא ודאי דהכנה למצוה רק בזמן המצוה, ומשה שאני שידע שלא יכנס לארץ ישראל, ולא יהי' יוכל לקיים המצוה בזמנו, והאריך בזה, אך אין כאן מקומו לפלפול, ועמ"ש בזה עוד בפ' אמור (כ"ג מ"ג). ובנפלאות חדשות בשם הגה"ק מקאצק ז"ל בהא דבן מ"ח שנים הכיר אברהם את בוראו, ועד אז הכין עצמו בהכנה דרבה, ובנמ"י פ"ב דב"מ בשם הרנב"ד דהכשר מצוה ג"כ מצוה, וחסידים הראשונים היו שוהין שעה א' בברכות (ל':), ובתפלה לא נאמר זמן, וע"כ דזה הי' ההכנה, והגה"ט מסוכוטשוב ז"ל אמר אהא דויחי (מ"ח כ"ב) בחרבי ובקשתי ות"א בצלותא ובעותא, דההכנה לחרב וחנות הוא לשפשפן ולמרקן וזה הוא זמן רב, אבל אח"כ הוא מהרה, כן הכנה לתפלה הוא כמו בחרבי ובקשתי: