פרדס יוסף ויקרא שלט

אשתו וכו' הישוב אליו עוד, ונראה דה' נתן גט לבנ"י, וי"ל דגט הי' רק לאיים שיקבלו על תנאי שישוב, אבל באמת לא הי' הגט דכל העולם חצירו, וכ"כ בנחלת עזריאל בפרפראות, וע"ע ח"א מהרש"א תענית (כ"ג.), ובענף יוסף על ע"י שם, וכתובות (ס"ד.), וסדורו של שבת שורש ג' ענף א' אות ח', וגבורת ארי על תענית שם

וביו"ד סי' קע"ט ס"ב נהגו שאין מתחילין בב"ד ועטו"ז ובאר הגולה, ובזה"ק פנחס (דף רל"ד. עקב רע"ג., ותצא רפ"א:) לית סימנא טבא בשני ורביעי, וגם אי' שם אין מתחילין בשני ואין מסיימין בד' וכו', וגם בגין דגיהנם אתברי ביומא תנינא ולקותא דנהורין ביומא רביעאה וכו'

שם) ונתנה הארץ את יבולה ועץ השדה יתן פריו, פרש"י הן אילני סרק וצ"ב מנ"ל הא, ובס' שארית יעקב כ' ע"פ גמ' ברכות (מ'.) בירך על פירות האילן ב"פ האדמה יצא, לפי שגם האילן יוצא מן האדמה אבל להיפך לא יצא, וי"ל שזה כוונת רש"י דק"ל כיון דכ' ונתנה הארץ יבולה ל"ל תו למכתב ועץ השדה יתן פריו, הלא פירות האילן בכלל פירות הארץ הן וע"כ שבא לרבות אילני סרק, ועי' בהקדמה לס' מים חיים על מס' נדה, ובשו"ת תירוש ויצהר סי' ק"ו הביא הא דשבת (קי"ח:) תיתי לי דקיימית ג' סעודות וכו', אמר רבא תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן מהפכינא בזכותי' ופרש"י תיתי לי ישולם שכרי, וק' למה לא פי' רש"י על כל הני תיתי לי מקודם וע"ש בעיון יעקב וענף יוסף, וי"ל דהמהרש"א הק' האיך אמר ישולם שכרי הא אין משמשין ע"מ לקבל פרס, (ובשמו"ר פמ"ד אם עשית מצוה אל תבקש שכר וערש"י בכורות ל': תיתי לי שפר טוב) ופי' תיתי לי שיעמוד לי זכות המצוה שאוכל לקיים למצוה זו תמיד ע"ש, וא"כ דעל כל תיתי לי לא פרש"י מכח קו' מהרש"א, אבל בצורבא מרבנן דאי' ברש"י אבות פ"א מ"ג דהא דאין משמשין עמלק"פ הוא משום דשכר מצוה בה"ע ליכא, ודוקא עמלק"פ בעה"ז אבל עמלק"פ בעה"ב מותר ע"ש, וא"ש דבת"ת מותר עמלק"פ וגם יש שכר בת"ת בעה"ב, וא"ש באחרי (י"ח ה') אשר יעשה וחי בהם וק' דהוי עמלק"פ ע"ש בנועם מגדים, וא"ש דבתיב"ע לחיי עלמא דאתי - ובס' דגן שמים ריש מס' ר"ה תי' בזה שי' רז"ה בבעה"מ ר"ה (כ"ח.) דמצוה דרבנן להנות נתנו, והר"ן שם הק' מה נ"מ בין דאו' לרבנן, ולרש"י דעמלק"פ תל בשכר מצות בה"ע ליכא, וכאן ונתתי גשמיכם הקשו ג"כ דש"מ בה"ע ליכא, וגם הוי עמלק"פ, ובדברי שאול פ' ואתחנן כ' דדוקא במצות שכליות ליכא שכר, אבל בחקיות יש שכר בה"ע, וכאן אם בחקתי וגו' יש שכר בה"ע ומותר לק"פ, ובנועם מגדים פ' אחרי כ' דמצוה דרבנן יש שכר בג"ע, וכ"כ במעון הברכות ד"ז י"ב וכ"ד ובס' ייטב לב בחקתי, א"כ נוכל לעשות מצוה דרבנן עמלק"פ, ומצללה"נ תלי' באם אין משמשין עמלק"פ, ושפיר במצוה דרבנן מצות לה"נ, ועמ"ש בענין ש"מ בה"ע ליכא בפרד"י בח"א (דף פ"ג. צ"א. קל"ד. קע"ב. ר'. רס"ה: ובח"ב ט': מ"ה: ע"ג: קפ"ג. רל"ב. רנ"ד: רס"א. וד"ש.) ע"ש הרבה חדשות

ובחידושי הבאתי ראי' לרז"ה מחולין (ח'.) בסכין של ע"ז פעמים שהשוחט אסור במסוכנת שנהנה מאיסורי הנאה, והק' הכרו"פ סי' י' סק"ג באם בא לאכול ע"י שחיטה הוא מצוה דוזבחת, וכשם שיוצא בלולב של ע"ז דמללה"נ ה"נ אמאי אסור, ולרז"ה ניחא דבשחיטה מה"ת סגי ברוב סימנין, ורק מדרבנן צריך לכתחלה כל הסימנין ברפ"ב דחולין (כ"ז.) ויו"ד סי' כ"א, ואם כן יש בשחיטה מצות דאורייתא ודרבנן, וא"כ אחר ששחט רוב ושוחט המיעוט אח"כ, נהנה בסכין של ע"ז במצוה דרבנן ומלה"נ, וגם רבא לשיטתו - ורק ק' על הרז"ה מעירובין (ל"א.) דאיירי בתחומין דרבנן ואפ"ה מללה"נ ע"ש, והנה הא דרבא המודר כו' לרז"ה איירי דוקא במחויב טבילה דאו', אבל בצריך טבילה מדרבנן לא שרינן אף בימוה"ג, וק' מיומא (ל'.) אין אדם נכנס לעזרה אפי' טהור עד שיטבול, ובגמ' שאלו לב"ז טבילה זו למה, א"ל מה המשנה מקודש לקודש כו', רי"א סרך טבילה כו', ומהדר הש"ס למצוא נ"מ בין ב"ז דטבילה זו מדאו' בין ר"י דמדרבנן, ולרז"ה יש נפק"מ במודר הנאה ממעין אם מותר לטבול טבילה זו וצ"ע ועשו"ת הרשב"א סי' תשמ"ו, שעה"מ פ"ח ה"א מלולב, מלא הרועים כלל מצלה"נ שהאריך בשחיטה אי מצללה"נ, ושואל ומשיב רביעאה ח"ב סי' קכ"ה, שו"ת שער אפרים סי' ל"ד, ושו"ת נודע בשערים מ"ת סי' י"ד

ובס' תוספת ברכה כ' הל' גשמיכם צ"ב כי מה שייך ליחש הגשם לאנשים, וי"ל עפמ"ש בר"ה (י"ז:) אם הי' ישראל בר"ה חייבים ופסקו להם גשמים מועטים ועשו תשובה, להוסיף גשמים אי אפשר שכבר נגזרה הגזרה ה' מוריד הגשמים בזמנם, וגם המעט יספיק להם, וז"ש אב"ת אז