פרדס יוסף ויקרא רא

מלקות, ואם יכנס דרך גגות, או לעבודה לאחר שגמר ושהה שם, עמל"מ פ"ג הי"ט מביאת מקדש ד"ה ודע, כיון שלא יתחייב על הביאה אינו חייב אם שהה שם - וגם עכשיו מוזהרים בזה דכ' והשימותי את מקדשכם (בחקתי כ"ו נ"א), ולא כ' מקדשכם אשים שממה, משמע קדושתן עליהן אפי' כשהן שוממין, ובמנ"ח מ' קפ"ד אות ו' כ' דזה דעת הר"מ פ"ו הי"ד מבית הבחירה דקדושת המקדש לא בטלה, ולראב"ד שם בטלה, ואף בטומאה אינו חייב היום, וה"ה בביאה ריקנות - ועפרד"י ח"ב (דף רע"א. ותכ"ד.) בענין שמירת ביהמ"ק, ובירושלמי תרומות פ"א ה"ב אי' שטהרות נעשית ע"י חשו"ק, והי' צריכין שמירה, ושוטה הוי כישן, בסנהד' (מ"ז.) אימא כישן דמי, וע"כ דגם בישן הוי שמירה, ועשו"ת מהרש"ם ח"ב סי ד' שמחלק הא דשמירה במקדש מטעם כבוד צריך בהקיץ משא"כ ענין קמח שמירה ע"ש, ובד' תוס' זבחים כ' סוע"א דהוי היסח הדעת בשינה, וע"ע שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' י', ובספר עולת תמיד מהגה"ק ממינקאטש ז"ל ד"ג ע"ב, וחמדת ישראל אות ז', ואור הישר ריש תמיד, ומה שהבאתי בפ' צו (ח' ל"ה)

והגר"א מווילנא ז"ל אמר לפמ"ש ביומא (ג'.) דאיל האמור כאן הוא האמור בחומש הפקודים, וק' למה נכתב כאן ולא נכתב שאר הקרבנות משם, ז' כבשים ועוד, וי"ל עפמ"ש במד"ר כאן דאהרן הי' יכול לבוא בכל השנה לקה"ק רק שיעשה כסדר הזה, ונשמע שדוקא שאר כ"ג אסורים לכנוס לקה"ק אלא ביו"כ, וא"ש דבכל הפרשה לא נזכר רק אהרן, ובפסוק ל"ד והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר אחת בשנה, ר"ל לכם דייקא אחת בשנה אבל לא לאהרן שמותר לכנוס בכל השנה רק לדורות הי' פעם אחת בשנה, וא"כ א"ש דלא נכתב רק איל לפי שלא הצריכו המכפרים לאהרן בכל השנה, דכל הפרשה נאמרה לאהרן, ולא נכתב רק האיל הנצרך לו לסדר הזה, ועי' חכמת אדם בסופו, וס' קול אליהו, ובפרד"י ח"ב (דף רפ"א. ורצ"ד.)

שם) בכל עת, יש הבדל בין עת ובין יום, שמלת עת נאמר על כל חלק מחלקי הזמן בין על עתי השנה בין על הזמן הכולל, ומלת יום מציין היום לבד, עי' תוה"מ ובפ' אמור (כ"ג ט"ו)

שם) ברש"י משל לרופא אל תאכל צונן ואל תשכב בחמה, למה הביא אלו ב' אזהרות, דבכל מצוה צריך ב' דברים, א', שלא יעשה כמצות אנשים מלומדה בלי התלהבות. ב' שלא יעשה בהתלהבות גדול יותר מכפי ערך השגתו, דהא בני אהרן מתו שעשו המצוה בהתלהבות יותר מכפי ערכם כמ"ש בקרבתם לפני ה' שהיו מקרבים עצמם יותר ליכנס לפני ולפנים, ומצינו ארבעה נכנסו לפרדס ולא יצאו בשלום, (חגיגה י"ד: זהר בראשית כ"ו:), וז"ש המד' שלא תאכל צונן כלומר שלא יהי' מצונן לגמרי בעשיית מצוה, וגם שלא ישכב בטחב שלא יתחמם יותר מכפי השגתו, ועי' בס' שיח השדה כאן, ופתיחה לשו"ת קול ארי' אות י"ב, ופרד"י ח"א דף (שס"ח:)

שם) בענין רשב"ם קטרת להחשיך הבית, עי' שיח יצחק יומא (דף נ"א.)

ג) בזאת יבא אהרן. בשנת ת"ח הראו מקובלים לשנת משיח, "זאת" גימ' ת"ח, וכן אמר הגה"ק ר"ש מאסטראפאלי ז"ל, וכשעבר השנה ולא בא הקץ נפלו ישראל ביאוש, ופרסם אא"ז הש"ך ז"ל קול קורא, "מאת ה' היתה זאת" זאת שנת ת"ח הי' במוסכם מהשי"ת, "הוא נפלאת בענינו" שנראה נפלאות, אבל "זה היום עשה ה" המניעה הי' "היום", כמ"ש בסנהדרין (צ"ח.) בשעה שריב"ל שאל למשיח אימתי יבוא מר וענה "היום" היום אם בקולי תשמעון, מתחלה צריך תשובה וחסר היום הזה - וגם איתא זאת גימ' ת"ח, ולתשובה צריך "צום קול ממון" ג' פעמים קל"ו ג"כ גי' ת"ח, הקול קול יעקב, ב' קולות יתן, אבל השלישי "ממון" ידים ידי עשו - היתן כפיר "קולו" זה יתן "צום קול" אבל לא ממון

וז"ש בתהלים (כ"ז ב') אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח, אם יהי' מלחמה אני בוטח "בזאת", וכן י"ל ואף גם "זאת" בהיותי בארץ אויביהם, לא מאסתם ולא געלתם (בחקתי כ"ו מ"ד), ובמשלי (י"ט ל"א) ועצת ה' הוא תקום "עצת" ר"ת "עינוי צדקה תורה" - ובמד"ר פכ"א יש עשרה דרשות על בזאת, וחשב י' זכותים, שבת מילה תורה ירושלים שבטים יהודה ישראל תרומה מעשר קרבנות, ובמשנה כלים פ"א מ"ו עשרה קדושות, וקדושה של ק"ק העשירות וקדושה גדולה מכולם, וכדי לבוא למקום הגדול הזה הי' צריך אהרן לעשרה זכותים, כן כ' בשם האבני נזר ז"ל ובמד' שם זש"ה בתחבולות תעשה לך מלחמה (משלי כ"ד ו') חבילות של מצות, הלשון חבילות מצות שכל א' יכולל הרבה כמו חבילה אחד ויש בו הרבה דברים מיוחדים, וחשב שבת ומילה, דשקולה שבת ככל התורה, וכן מילה שאלמלא היא לא נברא העולם