פרדס יוסף ויקרא קפג

(כ"ט.) כצפורי בפי ושט, וע"ע ב"ק (צ':) הכהו על כפר נפשו, וסנהד' (צ"א.) מיום שפרשתי ממנו הריני פורחת באויר כצפור, ובהקדמת זה"ק (י"ב:) והשמטות לח"א (רנ"ב:) ותקו"ז שתיתאה מלאכה אית דממנה על עופין דאינון נפשין דאתקריאו צפרין וכו', ודבר נפלא כ' הר"י אברצלונא בפירושו על ס' יצירה ע' קפ"א כאשר יחלום חלום ופתאום יקיצוהו משנתו יבהל בבהלה ויתחלש ועל לבו נוצרת כצפור קטנה היא הנפש ששבה במהרה וכו' ועי' ס' רזיאל המלאך דף י' סע"א

שם) אוה"ח ב' משיחים הם משיח בן יוסף ובן דוד וכו' ואי' שהקדוש ר' שלמה ז"ל מקארלין הי' משיח בן יוסף ונהרג על קה"ש בלאדמיר שנת תקנ"ב, ועי' בס' שמע שלמה מהרה"ק ר"ש מקארלין ז"ל

שם) בפנים יפות הק' מדוע כ' תורה ראש וזקנו בתגלחת שני' לאחר ימי ספירה ולא בקרא הקודם בתגלחת ראשונה, ועי' ס' לקט מהרי"ט בקונ' מראה יחזקאל פלפול מהגה"צ מאסטראווצא שליט"א

יא) לפני ה' בשפ"ח בתוך עזרה דעכשיו אין עוד מחוסר כפורים, עי' משנה אחרונה בפי"ד מ"י שדחה זה, דמתן שמן ג"כ בשער נקנור ושם עומד המצורע כמו במתן דם וכ"כ תוס' זבחים (ו'.) דלכה"פ צריך מתן דם ושמן לבהונות קודם שיהי' מותר בקדשים, ולא כשפ"ח ורק קודם מתן בהונות הוי מחוסר כפורים

יב) והקריב אותה לאשם, יקריבנו לשם אשם, והק' בס' מקרא מפורש בהשמטות הקרבה זו למה הרי כבר הקדישו הבעלים, וי"ל לריטב"א יומא (מ"א.) דהא דאי' שם דאין הקנין מתפרשין אלא בלקיחה או בכהן, הה"ד בכל הקרבנות שלא נתפרשו בלקיחה נתפרשו ע"י כהן, וביומא (ס"ב:) דב' כבשי מצורע אשם ועולה צ"ל שווין כמו שעירי יו"כ והתם כדי שלא יחליפו, מבואר דהי' קושרין בהם לשונות והכא ל"מ כן וכדי שלא יתחלפו לא נתפרשו בשעת לקיחה רק הכהן פירש וזה שהקריבו הכהן לאשם

יד) כהן ידיו עשו"ת צפנת פענח סי' ט"ו בענין על עש"ה, ומ"ש בזה הרבה בפרד"י תצוה (רצ"ז.)

טו) ונתן הכהן על תנוך וגו', כ' בס' זכותא דאברהם עם הוספות ממני, בערכין (ט"ו:) כל המספר לה"ר מגדיל עונות נגד ע"ז ג"ע ושפ"ד, וידוע דצרעת על לה"ר, ופי' המפו' והנה נרפא הנגע הצרעת מן הצרוע (י"ד ג') דהיינו שהרפואה הי' מן הצרוע, שנתן לבו לשוב מעבירות ותיקן את אשר עוות שחמור נגד ג' עבירות, והי' המצוה ליתן על תנוך אזנו נגד תיקון ע"ז שאנכי ול"י לך מפי הגבורה שמעני, וגם הוא חוש המגיע למוח, ועיקר אמונה תלוי' במחשבות אדם, ובקידושין (מ'.) שבע"ז מחשבה כמעשה, ונגד ג"ע ניתן על בהן רגלו שחטא ג"ע מכונה לרגלים כמשלי (יט ב') אף ברגלים חוטא זה הבא על ארוסתו. ונגד שפ"ד ניתן על כהן ידו שמכונה חטא לידים כדכ' במשלי (ו' י"ז) וידים שופכות דם נקי, כדי שיתן המצורע אל לבו לשוב מחטא ולתקן כמ"ש בתהלים (נ"א ה') וחטאתי נגדי תמיד

טז) אצבעו עי' תוס' עירובין (כ"א.) ד"ה אחד אי אצבע הג' נקרא צרדא או אצבע השני ועתו"ס מנחות (ל"ה:) ד"ה וכמה דסתראי נינהו, וער"מ פ"ג הי"ב מתפילין על אצבע אמצעית ולא כ' צרדא כלשון גמ' מנחות שם, דהי' יוכל לטעות דעל אצבע הב' אמר, ועי' פסקי מהרא"י סי' קנ"ד, וע"ע בכורות (כ"ט:) אצבע אגודל א' מד' בטפח וראיתי כעת בס' טוב עין על ירושלמי יבמות (בדף פ"ג.) האריך מאד בזה השיעור אצבע, ועוד יש בזה בס' נפש חי' או"ח סי' י"א ס"ט ע"ש היטב אם תרצה לידע שיעורם על נכון

כ) וכפר עליו הכהן וטהר, זה נכתב במצורע עשיר ובעני כ' סתם וכפר הכהן בלא יטהר, בעני לעולם לא יהי' טהור, בעת שהי' מצורע,. ומצורע חשוב כמת, ועתה כשאינו מצורע ג"כ עני חשוב כמת

כא) ואם דל הוא ואין ידו משגת, שם דל מורה על המעטת איזה דבר ממה שהי' בגוף או בממון או בכבוד וכדומה, ויוכל שהי' דל בערך מה שהי' עשיר גדול מקודם, וכשהוסיף ואין ידו משגת, הוא לגמרי ויצויר שאין ידו משגת מסיבה אחרת לכן אמר ודל ואין ידו משגת, תוה"מ, ואילת השחר סי' תצ"ז, ובס' תוספת ברכה כ' הכפל י"ל דיש דל לא על דל כסף רק לענין אחר (ש"ב י"ג ד') מדוע אתה ככה דל, והכוונה רזון בגוף - מקץ (מ"א י"ט) פירות דלות ורעות - ובישעי' (ל"ח י"ב) מדלה יבצעני שהכוונה ממחלתי יחלצני - ונדרים (מ'.) אין דל אלא חולה וב"מ (נ"ט.) שלא נקראו ישראל דלים אלא על עסק תבואה הרי דמורה על רעבון, וכן מורה על שפלות וכבוד, בשופטים (י' ט"ו) אלפי הדל במנשה - וישעי' (י"ז ד') ודל כבוד יעקב - ובש"ב (ג' א') ובית שאול הולכים ודלים