פרדס יוסף ויקרא קעט

לפני הקב"ה אם האדם תיקנם, ולפ"ז אם אין אדם שומר פיו ולשונו, אינו רואה שכר מצות לעה"ב שנותנים לאותו אדם שדיבר עליו לה"ר, וז"פ מי האיש החפץ חיים של עה"ב לראות טוב במעשים שלו העצה נצור לשונך מרע, משא"כ אם אינו שומר פיו ולשונו, לריק כל יגיעתו וז"ש בפ' חיי שרה, ובראשית חכמה שער הקדושה פרק י"ג

ג) מחוץ למחנה ערש"י ותוס' מו"ק (ז'.) ד"ה אמר, וס' מאורי אור שם, והלשון מחוץ קשה קצת דהו"ל ויצא לחוץ, ובס' שיח השדה כ' דכהן הוא מנהיג הדור ותמיד הוא מתבודד ודבק בה', אם רואה באדם חטא קל נדמה בעיניו כעבירה גדולה ואינו יכול ללמד זכות עליו, והשי"ת רוצה שילמדו זכות על בנ"י, וצריך הצדיק לשום נגד עיניו אם גם הוא כשהי' עומד כל היום בשוק והי' צריך לסחור, אז בטח הי' נכשל ג"כ באיזה חטא ועי"ז יוכל ללמד זכות, ועיקר הטומאה היא חטא וצרעת בעצמו, וז"ש ויצא הכהן אל מחוץ למחנה, כלו' שישים נגד עיניו כמה גורם מה שהאדם מוכרח להיות מחוץ למחנה, ואז יראה כי נרפא הנגע - ובס' קטרת סמים הביא דיש מדות והיפכם כמו רחמנות ואכזריות ענוה וגיאות, אמת ושקר, וצריך האדם להתנהג במדת רחמנות, וביבמות (ע"ט.) ג' מדות בישראל רחמנין ביישנין וגומלי חסדים, ובשבת (קנ"א:) כל המרחם על הבריות מרחמין עליו משמים, ויש יוצא מן הכלל, מסית (דברים י"ג ט') לא תחמול, וכן בענוה (במדבר י"ב ג') והאיש משה ענו מאד, ומשלי (כ"ב ד') עקב ענוה יראת ה', ותהלים (ל"ז י"א) וענוים ירשו הארץ ועוד, ובאבות פ"ד מ"ד מאד מאד הוי שפל רוח, ולפעמים צריך גבהות, בדהי"ב (י"ז ל') ויגבה לבו בדרכי ה', וכן אמת, במשפטים (כ"ג ז') מדבר שקר תרחק, ובב"מ (מ"ט.) שיהי' הן שלך צדק ולאו שלך צדק, וביבמות (ס"ה:) מותר לשנות בשביל שלום, ר"נ אומר מצוה, ובשבת (נ"ה.) מעולם לא יצתה מדה טובה מה' וחזר בה, וברעה כ' (תשא לב י"ד) וינחם ה' על הרעה, ובמד' כאן דנגעים באים על לה"ר ורגלים ממהרות לרוץ לרעה, לכן גזרה עליו התורה לשלחו ולהבדילו מקהל ישראל, ועפרד"י יתרו (י"ט י"ד) הבאתי פשט עה"פ וירד משה מן ההר אל העם, כיון שנתמנה פרנס אינו רשאי לעבוד לעצמו, ורק בשביל הצבור, וז"ש כאן דהכהן הרב המוכיח צריך להשפיל עצמו לצאת ממחנה כהונתו ואפי' חוץ לג' מחנות, לקרב את עצמו לההמון, ולהביאם למדרגת, והנה נרפא נגע צרעת מן הצרוע

ועמ"ס כלים פ"א מ"ז מצורעים נשלחו חוץ למחנה, ורק מעיירות מוקפות חומה מימות יהושע בן נון ע"ש במפו', ובתוספות רע"ק שם הביא קו' במה שפרש"י מ"ב (ז' ג') פתח השער כמ"ש מחוץ למחנה מושבו, והא שומרון לא הי' מוקף חומה מימות יב"נ, כמ"ש במ"א (ט"ז כ"ד), והתי' במ"ש תרגום שם ויקן את ההר וזבין ית כרכא, דס"ל דגם מקודם הי' כרך גדול אלא שעמרי חיזק הבנין וקרא שם העיר שומרון, כמו שתרגם וקרא ית שמי' על שום שמר מריח דטורא שומרון, מוכח דכבר הי' בנוי כרך על ההר, וא"כ י"ל דהי' מוקף מימות יהושע, ועי' רד"ק מ"א (י"ג י"א) - ובסנהד' (ק"ב:) מפני מה זכה עמרי וכו' - ועי' בשו"ת בנין ציון סי' ס' אריכות בזה, וע"ע בתוס' כתובות (מ"ה:) ד"ה על, דעכ"פ בעינן מחצה ישראל, אבל עיר שרובה עכו"ם בטל ממנה קדושת היקף חומה, ועמשל"מ פ"ז הי"ג מבית הבחירה בזה

ד) למטהר מצורע נקרא "מטהר" וכן בפסוק י"א בנין התפעל, ולא "נטהר" בנין נפעל, שהמצורע בעצמו צריך לסייע לטהרתו ע"י תשובה והתעוררות

שם) צפרים יש הבדל בין עוף לצפור, עוף הוא שם הסוג וכולל טהורים וטמאים, וצפור מיוחד רק לטהורים, ויש בזה פלוג' בספרי וירושלמי ודעת ספרי שגם הצפור שם הסוג, ועי' חולין (ק"מ.) ובתוה"מ אות י"א - ובביצה (כ"ד.) צפור דרור אינה מקבלות מרות ולמה נקרא שמה דרור שדרה בבית כבשדה, ופרש"י שיודע להשמט בזוית הבית, ובר"ה (ט':) אין דרור אלא לשון חירות ושניהם פשט אחד, כיון דאינה מקבלת מרות ממילא דרה בכל מקום והוא חירות, ועי' זה"ק תצוה (קפ"ג.) לשון דרור חירות, ובחולין (קל"ט) צפור הוא טהור עתו"ס שם, ומ"ש בדבריו בטו"ז יו"ד סי' פ"ב סק"ז ונקה"כ שם אריכות, ועי' בזה ברביד הזהב, ותי"ט פי"ד מ"א מנגעים, ומל"מ פי"א ה"א מטו"צ מכל ענין צפור דרור, ובתוספתא נגעים (פ"ח מ"ב) הי' מביא שתי צפרים דרור ואלו הן הדרות בעיר, ובמשל"מ שם כ' צפור הוא מין קטן ע"ש, וחידוש שלא הביא תוס' זבחים (ע"ב.) ד"ה אלא, ועי' כרו"פ יו"ד (סי' ק"א סק"א) מ"ש בתוס' וברש"י משלי (כ"ו ב') הוא שוואלבא, ובערוך ערך מר כ' שאינה מצי' בישוב, ואם