פרדס יוסף ויקרא קיג

אולם בכנסי' שלא לש"ש אין התנא שואל איזה כנסי' וכו', ובת"כ שמיני שמעתי מאמוז"ל בשם זקיני החי' הרי"מ ז"ל, אשר צ"ל רגיל על לשון החסידים ובלבבם לקיימם, זה הדבר וכו' אותו היצה"ר העבירו מלבבכם ותהיו כולכם ביראה אחת ובעצה אחת כשם שהוא יחידי בעולם וכו', והפ' אינו מבאר מהו זה הדבר שיעשו בנ"י וגם הת"כ מרמז אותו היצה"ר ולא פורש מהו, אולם מובא מקודם מפני מה הקריבו ישראל יותר מאהרן מפני שיש בידם גם חטא מכירת יוסף ע"ש, ואותו יצה"ר המרקד בינינו עדיין והוא עון שנאת חנם, ומרע"ה הכין אז בהתחלת השראת השכינה על כל בתי-מקדש שיהי' עד יום האחרון, ולכן עתה בעקבתא דמשיחא צריכים להזדרז למעט המחלוקת ושנאת חנם, וכן שמעתי לפרש המד', אחיהם של יוסף לא יכלו לעמוד בתוכחתו וכו', הרמז שיוסף נתוכח עמם בלשון זה אמר: הן אמת, אני יוסף עומד בצדקתי ולא נשתניתי ע"י המחלוקת, אולם אני שואל העוד אבי חי, היא הכנסת ישראל, כי נסתלק רוה"ק וגם בזה חורבן כל בתי מקדש וכו' ואז לא יכלו לענות אותו כי נבהלו וכו' ע"ש בזה ובס' אור ישרים דף ל"ט ע"ג כ' זה הדבר אשר צוה ה' תעשו, אתם תעשו בפשטות מפני ציווי ה' וממילא ירא אליכם כבוד ה' יתגלה לכם טעם ונועם בעבודתכם, וע"ס בית אהרן תבא

ז) קרב. רש"י שהי' אהרן בוש וירא, א"ל משה למה אתה בוש לכך נבחרת, וק' דמתחיל בוש וירא, ומסיים בוש לחוד, וכ' בכתב סופר דרמב"ן ובעה"ת הביאו דנראה לאהרן קרני מזבח כקרני עגל ונרתע לאחוריו ובוש מחטא עגל, וי"ל שהי' ירא אהרן לגשת לעבודה שמא יכנוס בלבו גאה על התנשאות כזה, ולכן ירא, וז"ש שהי' בוש מחטא עגל וירא שלא יתגאה, וביומא (כ"ב:) כל מנהיג שאין קופה של שרצים תלוי מאחוריו אין מתקיים, ולכן שאול לא נתקיים מלכותו משא"כ דוד, והטעם שלא תזיח דעתו עליו, וז"ש לו משה למה אתה בוש, היינו בשביל שאתה בוש מחטא עגל לכך נבחרת, כי עי"ז לא תתגאה ואין לך לירא שתזיח דעתך

גם י"ל לפמ"ש בס' הדרוש ועיון דלכן קיבל משה התורה והכהונה נתנה לאהרן, דלכל אחת מהמשרות הי' נחוצה תכונה אחרת, לתורה צריך ענוה כתענית (ז'.) נמשלו ד"ת למים מה מים ילך ממקום גבוה לנמוך כן ד"ת אינו מתקיים אלא בדעת שפלה, ומשה הי' ענו מכל אדם, אבל לכהונה צריך מעט גיאות כי שפל יותר מדאי אין שומע לו, וכרש"י סוטה (ה'.) דענו ביותר אין בו כח להוכיח, (ועפרד"י שמות דף ה': הרבה מזה) אבל אנו רואים בעת שבא להתחיל עבודתו עבר עליו רוח ענוה יתירה, עד כי הי' בוש והי' נשבר בעיניו, אז א"ל משה למה אתה בוש הלא בשביל זה עצמו שחשבת זה לגיאות "נבחרת", זאת הסבה שבך בחר ה'

והבעש"ט ז"ל אמר מפני שיש לך יראה ובושה לכך נבחרת,, כי זבחי אלקים רוח נשברה (תהלים נ"א י"ט), ועי' בדגל מחנה אפרים בשם כתבי האר"י ז"ל, ועי' תולדות יעקב יוסף פ' שופטים, ושו"ת זכרון יצחק עה"ת, ודברי שאול ע"ת - עוד אי' בברכות (ל"ד.) ואו"ח סי' נ"ג סט"ז, דש"צ שאינו קבוע צריך לסרב מעט, ולכן אהרן שהי' תחלת עבודתו רצה ג"כ לסרב מעט, וא"ל משה דבש"צ קבוע אסור לסרב, והה"ד בתחלת חינוכו, כיון שהוקבע להיות ש"צ, וז"ש כי לכך נבחרת, חדא ועוד קאמר, ועוד מלבד זה כאשר צוה ה' לפמ"ש המהרש"א ב"מ (פ"ז.) על הא שמסרבין לקטן כו', דלקטן מסרבין אפי' הרבה ולגדול כל עיקר, וז"ש משה בשלומא אם אני היית המצווה ניחא שאתה מסרב, אבל אני רק שליח דרחמנא ואין מסרבין כלל

ועוד אי' ע"פ מדרש קח את אהרן לפי שהי' בורח מן השררה, ואי' כל הבורח מן הכבוד הכבוד בורח אחריו (ועפרד"י שמות כ"ט. שהבאתי מקור לזה), כמו שמצינו בשאול (ש"א י' כ"ב) והי' נחבא אל הכלים ולכך זכה למלוכה, וז"פ הפסוק הלא אם קטן אתה בעיניך, ר"ל שאתה נחשב בעיניך כקטן ובורח מגדולה, לכך ראש לשבטי ישראל אתה, וזה כוונת רש"י למה אתה בוש הלא לכך נבחרתי ר"ל בשביל כך שאתה ענו ובורח מן הגדולה לכך נבחרת - ועוד אי' ע"פ מד' עם חסיד תתחסד, כשהלך משה בעקמימות וסירב ז' ימים כמ"ש גם תמול גם שלשום (שמות ד' י') צרר לו בכנפו ופרע לו בז' ימי המלואים ששימש משה, וחישב שיהי' כהן, וביום ח' א"ל ה' קרא לאהרן, וזה כוונת רש"י למה אתה בוש הלא לכך נבחרת ולא אני על שהיית מסרב

ובס' אזור אליהו סי' ל"ב כ' דבברכות (ס'.) כל שמתפחד חוטא שנ' פחדו בציון חטאים, (ישעי' ל"ג י"ד), גם יש יראה ופחד מסיבת