פרדס יוסף ויקרא קי

טמא ואונן) והשיב דשימור הוא עבודה, וצריך לשמור בבג"כ ואסור בטמאי מתים כמו בכל עבודות, ובזה"ז דכולנו טמאי מתים ל"ש מצות שמירת המקדש ע"ש, וראיתי בס' אמבוהא דספרי קרח ד' (קפ"ה:) אם שימור הוי עבודה א"כ יושב פסול בשמירה, ומצינו דכהנים היו יכולין לישב בשעת שמירתן וכמ"ש בר"ש ריש תמיד, וע"ע בתמיד דכ"ז. דלוים שומרים מבחוץ לעזרה דבעי יתיבו ובפנים אי אפשר דאין ישיבה בעזרה, ומוכח דלא הוי עבודה, וא"כ הה"ד דכשר בטמאי מתים ע"ש אריכות, וע"ע בר"מ פ"ח ה"ו מביהב"ח דמשמע דגם בשעת שינתם היו מקיימין מצות שמירת המקדש, וכן פשיטא לי' להג' מקינצק ז"ל באהל מועד ח"א סי' ז'. ועי' בזה בפרד"י לך (דף ק"כ.) ומוכרח דשמירה לא הוי עבודה, דעבודה א"א לקיים בשעת שינה דגרע ממתעסק בקדשים דפסול וגם לא היו ישינים בבגדי קדש, וע"ע בפרד"י פקודי (דף שפ"א.) ובס' דברי תורה מהגה"ק ממונקאטש ז"ל ריש מס' תמיד, ועמ"ש עוד בזה בפ' אחרי (ט"ז ב')

לו) ויעש רש"י להגיד שבחן שלא הטו ימין ושמאל, לכאו' אין זה חידוש כ"כ, ובס' פני מבין כ' דבפ' שופטים (י"ז י"א) לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין או שמאל, וברש"י אפי' אומרים על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, ופלא וכי יאמרו ב"ד להיפך מהאמת, וכ"ת מה שנראה בעיני השואל שהוא ימין או שמאל פשיטא שאין לנו לילך אחר דעת השואל, ורק ימין נקרא מ"ע כמו לקיים מ"ע תקיעת שופר, ומה"ת תוקעין אפי' בשבת ואסרו חכמים ונעשה מימין שמאל, או שהתירו איסור דאורייתא כמו בשב ואל תעשה, שיש כח ביד חכמים. לעקור או אפי' בקום ועשה בקידושי אשה, עי' נדרים (צ':) ועי' פסחים (ז'.) המקדש בחטי קורדנייתא דמה"ת הוי קידושין ומדרבנן לא, ואמרו על שמאל שהוא ימין, אפ"ה לא תסור, ואהרן ובניו עשו כאשר צוה ה' ולא הטו ימין ושמאל שלא שינו מדעת רבם אף שהיו יכולין לעשות איזה סייגים וגדרים. ושבחן שלא שינו שום דבר – וגם אי' דיש ב' מיני שליחות. א) למשל הסוחר שולח שליחו ואמר לו פרטי הענינים, מ"מ אם השליח מבין בשכלו שאם יעשה באופן אחר יהי' לטובת משלחו אז בידו לשנות, ב) רופא ששולח עבדו לבית רוקח להכין לו סמי רפואה במדה ומשקל, אז אין העבד רשאי לשנות, כן לפעמים מתבונן האדם להוסיף על המצוה או לשנות איזה דבר, אך אהרן התבונן דכל עניני המשכן נעשו לרפואת הנפש על עון העגל, ואין יכולים לשנות מאומה וזה הי' שבחן

ודודי הגאבד"ק לאסק ז"ל בהקדמה לשו"ת חדות יעקב ח"א הביא בענין שמאל שהוא ימין. דעשר בשביל שתעשר (שבת קי"ט. ותענית ט'.) א"כ מש' שמאלית עשאו לשי"ן ימינית, וכן גאותו שחקים (ברכה ל"ג כ"ו) דרשו חז"ל מקום ששוחקין מן, ועושין מש' ימינית שמאלית, וכן שבר מצרים (מקץ מ"ב א') דרשו מלשון שברו אל ה' אלקיו (תהלים קמ"ו ה') ומש' ימינית שמאלית, וחזינן שבכחם לעשות מימין שמאל ומשמאל ימין, ועי' בהקדמה לס' קרבן אשר - ובמלאכי (ג' ו') אני ה' לא שניתי ואתם לא כליתם, והרה"צ מטריסק ז"ל אמר מה שבימים ראשונים היו רואים ישועות מהצדיק בגלוי ועתה נתמעט, לא שהצדיקים בדורינו אין בכחם לפעול ישועות, אלא העיקר תלוי בנו, והצדיק הוא המשפיע תמיד אבל אנחנו אין יכולים לקבל, וז"פ פסוק הנ"ל דקאי על הצדיק שמקושר לה' לא שניתי, שאין בי שינוי כלל מהצדיקים הקודמים, אך אתם בני יעקב לא כליתם, מלשון כלי שהנכם במדרגה פחותה ואינכם כלי ראוי לקבל השפע – גם י"ל בכל עשרת הדברות כ' הפסק, לא-תרצח, וההפסק יורה דלפעמים מותר לרצוח בחייבי מיתות וכן בשאר כמ"ש בזה"ק יתרו דף (צ"ג:), וזה פי אני ה', "לא" שניתי, לפעמים שניתי "לא" להתיר ואתם כליתם לגמרי מהעולם

ובענין הנ"ל דמשכן הי' על חטא העגל שמעתי מהגה"צ ר' חיים אשר שליט"א אדמו"ר מראדאשיץ בהיותו בלודז בש"ק ויקהל תרח"צ "אהל מועד" גימטרי' יוסף, קנ"ו, כל המשכן לכפר על עגל, וכל מה שהי' בגלות משום יוסף שנתפזרו ממנו י' טיפין כחז"ל במד', והגלות הי' צריך להיות ת"ל שנים כמ"ש בפ' בא (י"ב מ') ויצאו ברד"ו וחסר ר"כ שנים. ושקל בגימטרי' ת"ל, וחצי שקל רט"ו, וה' שנים הי' קלבון הנוסף, ולכן נשים שלא היו בחטא, לא היו צריכים ליתן שקל, ומי ששומר הברית סגולה לזכרון. וז"ש בעמלק ויזנב בך (תצא כ"ה י"ח) שראו קרי, לכן הסגולה רק לזכור ולא לשכוח וז"פ פזר נתן לאביונים (תהלים קי"ב ט')

ובענין יוסף בפ' ויחי (מ"ח ט"ז) וידגו לרוב, וסמכו על פסוק זה דבזרעו של יוסף לא תשלוט עין הרע, עי' ברכות (כ'. ובדף נ"ה:) דיאמר מזרעא דיוסף אנא קאתינא דלא שלטה בי'