פרדס יוסף בראשית פז

קטן מיפת ולא מוכח דיפת גדול מחם, ולכך איצטריך ג"כ ליפת הגדול מאחיו ושפיר כוונת רש"י בחומש וש"ס, ודוק בלשון הש"ם גדול שבאחין ול"א גדול משם וממילא מוכח דדרך חכמתן חשיב רק דק"ל קו' תוס' ולכך קאמר דנקט הקטן קטן קודם. ויפת הגדול שבאחין וחשיב יפת בסוף לגלות ע"ז, ואי הי' נקט יפת קודם ס"ד דדרך חכמתן וחם גדול מיפת וא"ש קו' תוס':

יא א) שפה אחת רש"י לשה"ק, ותמוה מנ"ל ובס' שארית יעקב כ' עפמ"ש בסנהדרין ד"ג ע"ב טטפת ט"ט בכתפי ב' פת באפרקי ב', וק' איך שייך לומר דסמכה תורה על ב' לשונות של אומות אחרים, וכי כ"ע יודעים ע' לשונות, ותי' דאי' במפו' כל לשון שאין נבלל מלה"ק אין לו קיום, לפי"ז באמת ט"ט ופ"ת שניהם משמעותם בלה"ק ב' רק דט"ט נבלל בלשון של כתפי ופת באפרקי והוא לשה"ק שלהם, וא"ש דרש"י הוכיחו מדקאמר שפה אחת מוכח שהוא לה"ק דאי לשון אחר מע' לשונות, אינו שפה אחת דמוכרח להיות נבלל מלה"ק אבל לה"ק הוא שפה אחת:

שם ודברים אחדים ערש"י ובב"ר פל"ח פי' אחודים סגורים מעשה דור המבול נתפרש והפלגה לא נתפרש, עי' באר שבע סנהדרין ק"ט טעם דלא נתפרש דחטא דור המבול הי' רוב בגזל ומיעוט בעריות כמחז"ל שם לכן הוצרך לכתבו שלא יחטאו עוד בזה, אבל חטא דור הפלגה א"י להיות עוד דל"ה יכולת בידם אלא ע"י שהי' שפה א' אבל לאחר שחלק לע' לשון כדי שלא יהי' אפשר למלאות זימתם הרע שוב לא יכול עוד להיות ולכן לא נתפרש. עי"ל כיון שדור הפלגה פשטו ידם בעיקר והטיחו דברים קשים כלפי מעלה, ולא ניתנו לכתוב, וכדי בזיון וקצף לומר נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. ולכן לא נתפרשה, וכ"ש לפ"ד מקובלים שכ' שקצצו בנטיעות וכבוד אלקים הסתר דבר:

ב) בנסעם ערש"י, ובהקדמת שו"ת מנחת עני למוח"ז הגאון מ' סיני ספיר ז"ל אבד"ק ברעזין:

הלבנה לאבן, עי' מנ"א סי' קל"א סק"ב דרצפת לבנים בבית הכנסת אין אסור לפול על פניו משום אבן משכית דלבנה לאו אבן, וכ"מ ברמב"ם פ"ו מע"ז ובריב"ל ח"א סי' נ"ג, וע"ע בחינוך מצורע מ' קע"ז ינתץ את אבניו דלבנה אין דינה כאבן, והוא מת"כ וערש"י פי"ב מ"א דנגעים, וברביד הזהב. ועי' מדרש וילקוט דר"ה אמר דמעשי ידיהם הצליחו דהי' רוצים לבנות חדא ונבנית תרתי, וק' מנין לו זה, וכ' בס' חלקי אבנים בשם הר"ר העשיל ז"ל עפמ"ש בריש ב"ב דאבן הוא כפל מלבנה וכאן כ' ותהי להם הלבנה לאבן, וק' הא אבן כפל מלבנה וע"כ שנתברך מע"י והי' מחזיק מקום כאילו הניחו שם אבן שהוא כפלים:

ה) וירד ה', עי' פ' בראשית (ג' ג') מ"ש בשם ס' ישועות מלכו, וע"ע בבל"ע דרוש ל"ט וס"ד:

ו) ועתה לא יבצר רש"י בתמיה עיי"ש בפ' בראשית (ד' י"ג) בשם שארית יוסף:

ז) הבה נרדה ערש"י, פי' סנהדרין ק"ט אויר מגדל משכח פרש"י הרואה אוירה, וכ' מהרש"א שדוחק, וי"ל שאף העומד בצל האויר של המגדל דהיינו גם בצל החלק הנשרף והנבלע דנעשה אויר עכשיו, ומערוך בורסף. נראה דל"ג אויר אלא א"ר אויא מגדל משכח והוא שם אמורא עכ"ל ועי' ערוך ע' אויר שכ' ג"כ דמי שישן באויר משכח תלמידו, ועי' בהפלאה שבערכין ע' בורסיף:

ט) הפיצם. רש"י שאי"ל חלק לעוה"ב וכו', וק' למה לא הק' רש"י קודם הדרש שאי"ל חלעוה"ב, ובס' לק"ש כ' דבסנהדרין ק"ט ר"י אומר ג' כתות הי' א' נעלה ונשב שם ב' נעבד ע"ז. ג' נעשה מלחמה, ר' נתן כולם לע"ז. וק' לר"נ למ"ל הפיצם שאי"ל עוה"ב הא ק"ו מדור המבול דלא פשטו בעיקר כמ"ש בדק"ח ועכצ"ל דאתיא כר' ירמי' וכת א' לא פשטה בעיקר וה"א דאותו הכת יש להם עוה"ב, לכן כ' הפיצם שאין להם, וה' נשבע שלא יביא מבול על כל העולם אבל על אומה א' מביא, וא"ש דבל"ז ל"ה יכול להקשות וכי איזה קשה כו' די"ל כר"נ דכולם לע"ז נתכוונו וא"א לאבד כולם משום השבועה אבל עכשיו שאמר שאי"ל עוה"ב ע"כ כר' ירמי' דג' כתות וק' איזהו קשה דור מבול או הפלגה אלו לא פשטו בעיקר ואלו הב' פשטו בעיקר אלו נשטפו ואלו ב' כתות לא נעקרו דשבועה הי' על כל העולם ולא על מקצת וע' בס' חידושי הרד"ד על פסחים לזקיני הגאון מלאסק ז"ל בהספדו על הגה"ק מראדזימין ז"ל:

והנה אינו מובן דור הפלגה דכי יש פתי שיעשה בנין עד השמים מהלך ת"ק שנה, ומהלך יום א' צריך לבנות כמה שנים וערמב"ן, וי"ל דברש"י כ' דור המבול הי' מריבה ביניהם כו' וזה הענין במלאכים נותנים באהבה רשות זל"ז אין נופלים תחת השחתה. ואם יש השחתה למטה גורם גם לצבא השמים כמו שלא שמשו המזלות בימי המבול וזאת הי' עצתם שיהי' להם אחדות ועי"ז