פרדס יוסף בראשית סא

לכן אף עכו"ם שיחזרו לעפרן גם לעתיד כיון שלא ימותו אז מיתת אדה"ר רק מיתת עונש לא ימות שום אחד בפחות מק' שנה ע"ש עוד מזה:

ו א) ע"פ האדמה עי' מהרש"א ב"ב דט"ז ב':

ב) כי טובות הנה, תרגום ארי שפירן, עי' ברכות נ"ח ב' הרואה בריות טובות. וברש"י שבת ד"נ ע"ב דיה בשביל העתיק בריות נאות. ועי' רמב"ם פ"י הי"ג מברכות ואו"ח סי' רכ"ה ס"י, וע' בקובץ דרושים חוב' ט' סי' כ"ט:

ג) לא ידון רוחי עי' באור החיים וז"ל אין אתנו ריח הקדש ואצ"ל רוה"ק וכו' וראיתי בשו"ת בית שלמה או"ח סי' קי"ב שהשיב על א' שאמר שבעל אוה"ח לא הי' לו רוה"ק ומימות נביאים אחרונים בטלה רוה"ק, והשיב מעירובין ס"ד ב' גבי ר"ג, וע"ז ד"כ ב'. ומתדב"א ח"א פ"ט משמע דיש רוה"ק, וש"ס סוטה מ"ח ב' דבטלה רוה"ק על נבואה כיוונה ולא על רוה"ק ועי' שער הקדושה לרח"ו ח"ג ש"ז וז"ל באזנינו שמענו וראינו יחידי סגולה השיגו למדרגת רוה"ק והי' מגידים עתידות, ובש"ו כ' ועל זה כוונו חז"ל כי אחר חגי מלאכי זכריה פסקה נבואה לגמרי ונשתייר רוה"ק כו ומצינו דנבואה איקרי רוה"ק (והביא מכילתא) וערש"י סנהדרין פ"ט א' ד"ה סגנון, ומשום שרוח הקדש ג"כ מדרגה לנבואה כמ"ש בחו"נ ח"ב פמ"ד לכך נקטו נבואה בל' רוה"ק ופרש"י יומא כ"א ב' וסוכה מ"ה ב'. דל"פ עלמא מל"ו צדיקים דמקבלי אנפי שכינתא בכ"י באספקלריא המאירה, וק' מסו"פ החולץ דכל הנביאים לא נסתכלו רק באספקלריא שאינה מאירה חוץ ממשה ומהרש"א נדחק בזה, ולהנ"ל י"ל דאחר נביאים אחרונים נסתלקה נבואה ונשאר רק רוה"ק שפיר מקבלים באספקלריא המאירה מדרגה זו, ובב"ב אי' מיום שחרב ביהמ"ק אע"פ שבטלה נבואה מן הנביאים מן החכמים לא נטלה. וע' בע"י בשם רמב"ן דאף על פי שנטלה נבואה מן הנביאים, שהוא במראה וחזון נבואת חכמים שהוא בדרך חכמה לא נטלה אלא יודעין האמת ברוה"ק שבקרבם ע"ש, והר"י בעל התוס' אמר על הרי"ף שרוה"ק שרתה עליו. וכן ה"ר עזרא תלמידו של ר"י בן הראב"ד והיה לו גילוי אלי' הביא תוס' שבועות כ"ה ד"ה רב וגיטין פ"ח ד"ה ודילמא בשם ה"ר עזריה הנביא, וכן ה"ר שמואל חסיד אביו של ר"י חסיד הי' נקרא בשם ר"ש חסיד ונביא מתש"ו רש"ל סי' כ"ט הרי דמעלת רוה"ק נקרא ג"כ נבואות, ועי' ס' העקדה שער ו', ובודאי האוה"ח הק' כפי שהעיד עליו הבעש"ט ואזולאי בשה"ג דודאי הי' בעל רוה"ק, ועי' בס' חפץ ה' מהאו"ח בשבת ד"י ע"ש שהאריך. ובהגהות מבהמ"ח שם הביא אוה"ח כאן דאין אתנו רוה"ק, ואולי על עצמו אמר כן לרוב ענותנותו ע"ש. ומענין אספקלריא המאירה עי' בס' אוצר הכבוד חגיגה די"ד לר' טודרוס הלוי תלמיד הרשב"א וע"ע בס' הברית ח"ב מאמר י"א שהאריך בענין רוה"ק ואיך יוכל אדם להשיג מה שצריך לעשות על זה עש"ה. וע"ע בשו"ת דברי חיים יו"ד סי' ק"ה במעשה במלמד שדיבר על אוה"ח הק' ע"ש מ"ש בזה. וע"ע בשו"ת נטע שורק יו"ד סי' ד' בשוחט שדיבר קשות על בעהמח"ס מעבר יבק אי יש להעבירו משו"ב ע"ש בזה:

שם לא ידון רוחי בשגם הוא בשר עי' תולדות נח דרוש י"ט שכ' בפירושו מפני שהפועל עצמו הוא ממנו, וקרוץ מחומר אע"פ שנמצא בקרבו כח שימשכהו למעלה והוא הנפש המשכלת שבו שעל פיה ראוי שלא יחטא לפניו מ"מ יש בו ג"כ כח שימשכהו למטה והוא כח הבשריי שמטהו על כל פועל עמל ועון ע"ש באריכות ופי' ביערות דבש ח"ב דרוש ב' שפי' כי הקב"ה אמר לא ידון רוחי להתנהג עם הברואים במדת הדין כי א"א לסבול, אמנם עם מי אתנהג במדה"ד עם חשה שהוא צדיק גמור ועל קל נענש ולזה קראו חשה איש אלקים שהוא איש המתנהג ע"פ אלקים טדה"ד ועל מדת הרחמים מש"ה ועי' בספר חום המשולש בהקדמה שכ' אחז"ל אשה אחת ילדה ששים ריבוא בכרס א'. הכוונה על משה ששקול נגד ס' ריבוא. והנה יש דעות שאמרו כי רק למרע"ה כי' באפשרי לעלות למדרגה גדולה כי היה בעצמותו למעלה מגדר אנושי ואין ליחסו עם שאר ילידי אשה, ונמצא אמונה כוזבת הזו אצל אוה"ע שמאמינים שיש נבראים שהמה חצי אלקית. אבל אנן בדידן באמונה שלימה כי מ"ר יליד אשה כמו שאר בנ"א. ולבוא למדרגתו הי' מוכרח לעבוד בכל מאמצי כחו, וכ' הרמב"ם ה' תשובה כל אדם יוכל להיות כמ"ר ואם כי אחז"ל על משה איש אלקים שהי' מחציו ולמעלה אלקים וגם ראה נתתיך אלקים לפרעה. אמת הדבר אבל לא מתולדתו רק מעבודתו, וזה"פ משה מן התורה מנין שכל מדרגתו הגדולה היה רק על ידי התורה ולימודה ולא שהיה חצי אלקית מתולדתו וע"ז השיבו חז"ל ודרשו מהקרא לא ידון רוחי באדם לא ידונו הבריות שע"י שרוחי באדם רוח מיוחד רוח אלקית אשר משכתי עליו בפרטות עי"ז נתעלה מה שלא אעשה כן באדם אחר לא כן הוא בשגם הוא בשר שגם מ"ר הי'