פרדס יוסף בראשית רס

בעבור שלא הראה לו עתה רק שני אלה האותות כי השלישי עתיד לעשותו עכ"ל פי' שב' עשה לו ה' עתה אבל אות הג' א"ל לעשותו שם במצרים. ולהראב"ע א"ש גם בחגי דג"כ ראו שנים והג' שיהי' לעתיד לא ראו לכן קורא אחרון. וע"ש במשניות דפוס ווילנא בחדושי מהר"ח. וע"ע ברמ"ז שנקרא אחרון בחגי לבנין בני אדם כי השלישי יהי' בידי שמים וכ"כ בזהר פנחס רכ"א א', ועשו"ת הרשב"א ח"ד סי' קפ"ז בהויכוח שם:

והואיל דאיירינן בענין ביהמ"ק העתיד ב"ב, אעלה מה שמצאתי בזה סתירות הרבה בדברי חז"ל וגדולי המפורשים, ובענין ביאת משיח וקיבוץ גליות. הרמב"ם בפי"א ה"א ממלכים כ' שקיבוץ גליות יהי' אחר ביאת משיח ובנין ביהמ"ק ע"ש, וכפשט הפסוק בונה ירושלים ה' ואח"כ נדחי ישראל יכנס, וביאר במדרש שבנין ביהמ"ק יהי' קידם. אבל המהרש"א מגילה י"ז ב' כ' שיהי' מקודם קיבוץ גליות, וכן נר' מברכות מ"ט א' אימת בונה ירושלים ה' בזמן שנדחי ישראל יכנס ע"ש. ובירושלמי פ"ה מ"ג ממע"ש כ' שמשיח ומלכות בית דוד יהי' אחר בנין ביהמ"ק ובזה"ק תולדות קל"ט א', כ' ביהמ"ק קודם לקיבוץ גליות קיבוץ גליות קודם לתחיית המתים מנ"ל דכ' בונה ירו' ה' נ"י יכנס הרופא לשבורי לב, זה הוא תחה"מ שהוא רפואה לשבורי לב על מתיהם בונה ירו' תחלה ואח"כ נדחי ישראל יכנס כו' מ' שנה קבוץ גליות קודם לתחה"מ וכו' כמה צרות כמה מלחמות תעוררו על ישראל ואשרי הנמלט מהם ע"ש, ובזה"ק וירא קי"ט א', ובתוספות יו"ט פ"ה ה"ב ממע"ש הביא הירו' וע"ש ברמ"ז, וזה פירוש בנה ביתך כבתחלה וכונן מקדשך על מכונו והראינו בבנינו ומדויק בתחלה אנו מבקשים בנה ביתך ע"י אדם אח"כ וכונן מקדשך שיהי' על ידך ית' וע"ש בפני משה, ועי' במד"ר נשא פי"ג עה"פ עורי צפון לכשיתעורר מלך המשיח שהוא נתון בצפון יבא ויבנה ביהמ"ק שהוא נתון בדרום וכו' ובמו"נ פמ"ה דבא המצו' שלא יבנה ביהב"ח אלא אחר הקמת מלך שיצוה לבנותה ותסתלק המחלוקת כמ"ש בס' שופטים ע"ש:

וערש"י ר"ה ד"ל סוף ע"א דבנין העתיד לבוא בידי שמים הוא. ובגמ' מקשה הרבה פעמים הלכתא למשיחא, ועמ"ש בתוס' ישנים יומא י"ג א' בשם ר"ח הכהן, ובזה"ק פנחס רכ"א דביהמ"ק הראשונים לא נתקיימו לפי שהי' ע"י מפעל בנ"א וע"ז נאמר אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו ולזמנא דאתי כ' בונה ירושלים ה' ואפי' קרתא דירושלים כו'. ועי' תרגום ישעי' פנ"ג פסוק ה' דבנין ביהמ"ק יהי' ע"י שליח וכ"כ ר' בחיי פ' ויחי, ועי' בתדב"א פ"ל ול"א ובזיקוקין שם. ובבאר הגולה להמהר"ל פכ"ה סי' ט', ובתרגום שה"ש (א' ח') עד זמן דאשלח מלכא משיחא ויהי' מדבר יתהון בני' על משכונהון הוא בית מקדשא דיבנה להון דוד ושלמה רעיא דישראל ועתו"ס עירובין מ"ג ב' ד"ה ואסור. דלמה לא ניחוש שמא יבנה ביהמ"ק וכן בתענית י"ז ב' ועי' סנהד' כ"ה ורש"י סוכה מ"א א', ועי' חינוך מצוה צ"ה דישוב א"י קודם לבנין ביהמ"ק ונוהגת בזמן שרוב ישראל שרוין על אדמתן, ועי' ילקוט ראובני פ' ברכה:

ועי' בזה"ק פ' פקודי ר"מ ב', שאבני יסודות ירושלים וביהמ"ק איתגנזי ולא אתי בידן מניי' עד ביאת משיח ע"ש, וצ"ע מזבחים ס"ב א' בשלמא בית מנכרי צורתו ע"ש וברמ"ע מפאנו ח"א פכ"ו כ' דהמקדש עצמו נגנז ונסתלק בנס להתנוסס במקום שאין היד שולטות והבית הזה יהי' עליון כמשמעו ע"ש, ועי' בתורת חיים סנהד' ק"א דלבנות ביהמ"ק צריך שיהי' בני דעת וע"כ נצטוו רק דור המדבר שהי' בני דעה:

ובילקוט רות מה שלא זכה דוד לבנות ביהמ"ק על שלא קיבל עליו להחיות נפשות בג' שני הרעב, רק הקדיש הק' ככרים זהב שהשליכו בנות ישראל בשעה שהרג את גלית, ועי' מגילה ט"ז כליי' של הפושעים יהי' קודם העבודה. ובס' אלה המצות מצוה קנ"ג כמו שבטל הקרבות קרבנות בהעדר המקדש ע"ש, וע"ע במפורשי ירושלמי רמז "ענבים" ע"ת נ'בנה ב"ית י"בא מ"שיח, ועי' באברבנאל במעיני הישועה מעין י"א תמר ב', ובשוחר טוב ע' דבנין ביהמ"ק יהי' קודם ביאת משיח וכמו כן ישוב א"י והובא ברש"י תהלים, ועי' ירו' פסחים פ"ט ה"ח ניתן להם לישראל לבנות בית הבחירה ועי' מלבי"ם סוף עזרא, ובתנחומא פ' צו, וילקוט ישעי' כ"ו ובר' בחיי פ' שמיני. ועי' רד"ק תהלים קמ"ו ובמד"ר שה"ש על הפ' מי זאת הנשקפה, דגאולתן של ישראל מצפצפת בתחילה בא קמעא קמעא כו', ובב"ק ד"ס ע"ב אני הציתי אש בציון ואני עתיד לבנותה באש וכו'. ובפי' לשה"ש מרמב"ן בסופו כ' שיהי' ב' פעמים קבוץ גליות