פנים יפות בראשית ג

פנים

יפות

בראשית

כתב רש"י ז"ל אין המקרא זה אומר אלא דורשני וכו' ולא בא המקרא וכו' שאין לך ראשית במקרא שאינו דבוק וכו' וא"ת להורות בא וכו' תמה על עצמך וכו' נראה שדבריו ז"ל היא מ"ש חז"ל בקדושין דף מ"ט ר' יהודא אומר המתרגם כצורתו ה"ז בדאי וכו' דהיינו שמפרש שהוא לשון בראשונה ה"ז בודה מלבו שלא מצינו במקרא כן והמוסיף עליו דהיינו בראשית הכל הוא מחרף ומגדף שהרי המים קדמו וכיון שמפרש שבריאת אלהים היתה תחלתו בשמים א"כ יחשוב ח"ו שהמים אינם מבריאת אלהים והם ממש דברי רש"י ז"ל והארכנו בזה בחידושנו שם בס' המקנה ואחז"ל בשביל ישראל שנקראו ראשית תבואתו ובשביל התורה שנקראת ראשית ולמדנו בזה ענין שאחז"ל תנו עוז לאלהים שהצדיקים כביכול מוסיפין כח למעלה ועד"ז אמרו שנעשים שותפים להקב"ה במעשה בראשית ואחז"ל עשרה דורות מנח עד אברהם וכו' עד שבא אברהם וקבל שכר כולם וכן מצינו בהרבה מקומות שהצדיק מזכ' דורות שלפניו כמו שמזכה דורו שלאחריו וכמו שמצינו בסוף פ' ואתחנן שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור והיינו אלף דורות למטה וכן הוא בדורות שלמעלה הימנו שהתורה היתה ראוי' להנתן לאחר אלף דור וכמ"ש חז"ל בפסוק דבר צוה לאלף דור כבר עלה במחשבה בשעת הבריאה ובזכותם נברא העולם ובזה יש ליישב מה שדקדק שם ולהלן הוא אומר לאלפים וכו' ולפמ"ש י"ל דכשם שהא' מזכה את דורותיו אלף דור למטה כך הוא מזכה למעלה כמו שמצינו בבריאת העולם שנברא בזכות התורה שיקבלו אחר אלף דור כנ"ל אלא דמרע"ה שהזהירם להכשיר מעשיהם למען ייטב להם ולבניהם אחריה' לא הי' בזה מקום להזכיר את הדורות שעברו אלא השכר העתיד להם ולדורותם ועוד יביא לפנינו

ובתרגום ירושלמי בראשית בחוכמא והוא ע"ש הכתו' ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה ופליגי בזה ב"ש וב"ה ונרא' דשניהם דברי אלהים חיים וכמ"ש לקמן בפ' אלה תולדות שמים וארץ בהבראם דהיינו דסוף מעשה במחשבה תחילה שעלה בחכמתו ית' מעלת הצדיקים לעתיד שיהי' לפנים ממחיצות מלאכי השר' שהם צבא השמים והוא מ"ש דהמע"ה בתהלים סי' קמ"ח הללו את ה' מן השמים וגו' יהללו את ה' כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם וגו' ענינו שכל זמן שלא נתקן העולם הזה כראוי אחז"ל שנוח לו לאדם שלא נברא שעלול לחטוא משא"כ המלאכים שהם נקראים עומדים כמו שנא' ונתתי לך מהלכי' בין העומדים האלה וז"ש יהללו שם ה' כי הוא צוה ונבראו ויעמידם רי"ל כיון שהם בבחינת בריאת' ראוי להם להלל על הבריאה משא"כ באדם אבל לעתיד כשיתקן העול' יהללו הצדיקים יותר וז"ש בסוף המזמור יהללו שם ה' כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים ר"ל כשיתוקן העולם ויהי' במדת הרחמים שהוא השם המיוחד כמש"ה ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ואז יהי' הודו על ארץ ושמי' שיקדמו ארץ לשמים והיינו דקאמר וירום קרן לעמו ומזה מובן הכתו' אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמי' דהיינו בשעה שנבראו היו שמים קודם לארץ כמו שפירשו בהבראם בה"א בראם למדך שהעוה"ז נברא בה"א רמז וכו' אבל לעתיד שימחק שם אלהים ונשג' שם הוי' לבדו אז יהיה ארץ קודם לשמים וזה ביום עשות ה' אלהים שיהי' אלהים במדת הוי' יתעלו הצדיקים יותר מן המלאכים וכמש"ה כעת יאמר ליעקב וגו' והיינו דכתי' ביום עשות ה' ולא כתב ביום עשה ה' היינו משום דקאי על המחשבה ביום שעלה בחכמתו מעלת הצדיקים בדורו של משיח וזהו שתיקנו בתחלת התפלה קדש את שמך על מקדישי שמך דהיינו המלאכים האומרים קדוש וקדש את שמך בעולמך היינו בעולם התחתון ואמר בישועתך תרום קרנינו למעלה פי' ביום הישועה והגאולה לעתיד תרום קרנינו למעלה מן המלאכים שיתקדש שמך עלינו מן המלאכים