פנים מאירות חלק א קמו

ישן דהוי יחוד מעשה ואסור אפילו לצורך גופו ומקומו אבל לפי' רש"י בנר ישן אין בו אלא חדא לגריעותא מעשה בלא יחוד ונר חדש כיון דאין בו כלל שום רעותא מטלטלין אפילו מחמה לצל וא"כ פריך המקשה מדלא מחלק בין יחדו ללא יחדו ש"מ דביחוד לבד אינו נעשה מוקצה לאסור מחמה לצל וא"כ קשה איך אתה אומר במטה שיחדה למעות דאסור לטלטל מחמה לצל ולא קשה קושית התוספות דלבסוף דמסיק יחוד ומעשה בעינן ונר מתכות ישן לא הוי יחוד ומותר לר"י ע"כ מותר, לצורך גופה ומקומה דאי מחמה לצל הלא כלי שמלאכתו לאיסור ונעשה בו מעשה בוודאי הוי מוקצה וא"כ נר שהדליקו בו בשבת אסור אפילו לצורך גופה מיגו דאיתקצי בין השמשות וא"כ יותר חידוש במעשה לבד שאסור לצורך גופו ומקומו מיחוד ומעשה בחול אבל לפי ה"א יחוד לבד יותר רבותא ממעשה לבד ושפיר דייק מדלא מחלק בין יחדו ש"מ דיחוד לא מהני ודוק כי ברור הוא והצעתי לפני בני ישיבה והסכימו שכוונתי לאמתה של תורה

שאלה קי

קושיא זו מצאתי רשום בכתב אמת משמי אצל הקצין הנכבד מוהר"ר הירש ר' בנימנש מבערלין וז"ל במסכת שבת דף ל"ז ע"א אא"ב להחזיר תנן היינו דשני בין תוכה לעל גבה ופי' רש"י דרב חלבו אשריותא דלהשהות על שאינה גרופה קאי כו' והתוספות הקשו דלחנני' אפילו אינה גרופה משהין ואפילו תוכה וע"כ צ"ל לפי' רש"י דיש חילוק בין חררה על גבי גחלים לתוכה דהכא או רק על גבה אתי' כחנני' א"כ קשה מאי מיבעי' לי' האי לא יתן לא יחזיר או לשהות ואי לחזור צ"ל חסורי מחסרא לאוקמי מתניתין כחנניא א"כ אף בלשהות נמי אתי מתניתין כחנניא דר' חלבו אסיפא קאי אלהחזיר ובלהשהות נידוק הכי אי בגרוף וקטום אין שרי בין תוכו ובין ע"ג ואי לא גרוף וקטום לא אסור בתוכו ושרי ע"ג ושפיר אתי מתניתין כחנני' כמו בלחזור ודו"ק

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם