אוצר המלך פ

כותבין רק על בהמה טהורה הא אצטריך קרא דלמען כו' להקיש. אך מהא לא קשיא דהא אסקינן

התם דלא איצטריך הקישא, ובבנין אב סגי דהא הוי לי' מצה שמחה והקהל ג' כתובים הבאין כאחד כו' עיין שם. אך הא קשיא דהא שם [דל"ד ע"א] קאמר ותפילין מנא לן דנשים פטורות ומשני ילפי' מתלמוד תורה. ובתלמוד תורה גופי' הקשו התוס'

שם ד"ה גברא דנחייבו נשים בתלמוד תורה מדכ' כי הוא חייך ואטו גברא בעי חיי נשי לא בעי חיי. ותירצו דכי היא חייך קאי אמעשה, וכתבנו בס"ד לעיל [בפ"א הי"ג דהיינו רק למאן דאמר מעשה גדול. אבל למאן דאמר תלמוד גדול כי הוא חייך קאי אתלמוד. והשתא איך ס"ד למימר דתלמוד גדול וא"כ כי היא חייך קאי אתלמוד וא"כ נשים חייבת בתלמוד תורה וא"כ חייבות גם בתפילין דהוקש לתלמוד תורה. וא"כ אדרבא נימא לאידך גיסא דהוקשה כל התורה כולה לתפילין דמצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות אף כל כו', וא"כ אצטריך למען כו' להיקשא ומנא לן דאין כותבין תפילין רק על עור בהמה טהורה, וע"כ דמעשה גדול ונשים פטורות מתלמוד תורה וכן מתפילין ואייתר קרא דלמען כו' דלהקישא לא צריך. ושמעי' מניה דאין כותבין תפילין רק בעור בהמה טהורה. וזה היתה שאלתו מנין שאין כותבין כו' וע"כ מלמען כו' ומוכח כנ"ל דמעשה גדול. והודה רב לדבריו דמלמען ילפינן לה

אך עדיין י"ל לעולם תלמוד גדול ואפ"ה נשים פטורות מתלמוד תורה וכן מתפילין, דהתוס' שם תירצו עוד תירוץ אע"ג דכי הוא חייך קאי אתלמוד תורה. מ"מ אין סברא לומר דנשים חייבות בתלמוד תורה משום הך סברא דגברי בעי חיי נשי כו'. כיון דאשכחן להדיא מיעוטא גבייהו לעיל [דכ"ט ע"א] והודעתם לבניך ולא לבנותיך ע"כ. וא"כ שפיר י"ל דתלמוד גדול וכי הוא חייך קאי אתלמוד תורה ואפילו הכי נשים פטורות מתלמוד תורה ממיעוטא דבניך ולא בנותיך וכן בתפילין וא"כ אייתר קרא דלמען כו' להורות דאין כותבין כו'

אכן כבר הבאתי לעיל [פרק א'] בס"ד בשם הירושלמי דאיכא למדרש בנך ולא עכו"ם. וא"כ ודאי כיון דאיכא סברא דאטו גברא בעי חיי כו'. יש לחייב לנשים בתלמוד תורה דקרא בניך אפשר למדרש למעוטי עכו"ם. וא"כ ודאי אם תלמוד גדול וכי היא חייך קאי אתלמוד תורה. יש לחייב נשים בתלמוד תורה דאטו גברא כו'. איברא דקשה על זה דאי אפשר למדרש בניך למעוטי עכו"ם. דהא ובפרק ב' דחגיגה די"ג ע"א] אמרינן דאין מוסרין ד"ת לעכו"ם מקרא דמגיד דבריו ליעקב כו', והשתא אי בניך למעוטי עכו"ם קשה למה לי קרא דמגיד דבריו כו', תיפוק ליה מקרא דבניך. דליכא למימר דרק מחיובא הוא דממעטינן עכו"ם אבל ס"ד דרשות הוי. זה אינו דלחיובא לא צריך קרא למעוטי דפשיטא דהא רק בניך כתיב וכל התורה לא נתנה רק לישראל ולא לעכו"ם

אך י"ל דקרא דמגיד דבריו כו' לפרש על דברי תורה אתי לגלות אהאי קרא דבניך דאתי למעוטי עכו"ם, ואע"ג דהאי קרא בדברי קבלה. אשכחן קרא דדברי קבלה דאתי לפרש קרא דדברי תורה. הך דדם שהוא אדום דכתיב קרא במלכים ויראו כו' המים אדומים כדם. כתיב תיבת אדומים מיותר לגלות דדם הכתוב בתורה היינו אדום. והכי נמי דכותי'. וזה כונתו בשאלתו מנין לדם שהוא אדום שנאמר כו'. וחזינן דקרא דדברי קבלה לפרש דברי תורה אתי. והכי נמי דכותי' קרא דמגיד כו' לפרושי קראי דבניך אתי דבניך ולא עכו"ם. ושפיר איכא למדרש בניך ולא עכו"ם. וא"כ אם תלמוד גדול ודאי מקרא דכי הוא חייך איכא לחייב נשים דאטו גברא בעי חיי כו' וא"כ שפיר אצטריך קרא דלמען כו' ומנא לן דאין כותבין כו'

וחזר להביא לו עוד ראי' דלא כותיה דע"כ מעשה גדול, דאי תלמוד גדול וכי היא חייך קאי אחלמוד תורה ונשים חייבות בתלמוד. קשה דהנה בקדושין שם [דל"ד ע"ב] קאמר דמצות עשה שאין הזמן גרמא דנשים חייבות נפקא לי' ממורא. ופריך וניליף מתלמוד תורה לפטר. ומשני דהוי לי' תלמוד תורה ופדיון הבן ב' כתובים כו' ואין מלמדין. ולמאן דאמר ב' כתובים הבאין כאחד מלמדין. הוי לי' תלמוד תורה ופרי' ורבי' ופדיון הבן שלשה כתובים כו' ולכולי עלמא אין מלמדין עיין שם ובתוס' שם ד"ה נשים הקשו הא הוי לי' מזוזה ומורא נמי ב' כתובים וכו', ותרצו דהנך מצרך צריכי דס"ד אמינא מזוזה נקיש לת"ת לפטור ע"ש

והשתא אי נימא דתלמוד תורה ג"כ נשים חייבות אי תלמוד גדול וכנ"ל. א"כ הוי לי' מורא ומזוזה ותלמוד תורה ג' כת בים הבאין כאחד, דהא השתא מזוזה נמי לא צריכה דאי אפשר להקיש לתלמוד תורה ואין מלמדין לחייב