אוצר המלך עג

הסמ"ג דגם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להם עיין שם. וקשה לפי ענ"ד מגמרא דסוטה [דכ"א ע"א], דאמתניתין דהזכות תולה קאמר זכות דמאי אי זכות דתורה הא אינה מצווה ועושה ואסיק באגרא דאקריין ואתניין בנייהו כו'. והשתא אי נימא דגם הנשים מחוייבות ללמוד הצריך להם הא עדיין איכא זכות דתורה במה שלמדה. וע"כ דודאי לר' אליעזר דאמר כל המלמד בתו תורה כאלו מלמדה תפלות, על כל מיני לימוד אסור ללמוד אלא לשמוע וכדאמרינן בפ"ק דחגיגה [ד"ג ע"א] אנשים באו ללמוד נשים באות לשמוע כו', ושמא י"ל לאידך גיסא דלר' אליעזר ודאי בכל ענין אסור ללמד את בתו תורה, רק בע"כ בן עזאי לא שרי ללמדה תורה אלא בהלכות שהיא חייבת בהם לא כל התורה כולה, ופסקו הסמ"ג והאגור כבן עזאי ע"כ כתבו דחייבות ללמוד דברים הצריכים להם

וקצת סעד לזה דהנה ענין פלוגתת בן עזאי עם חכמים הי' נראה לי דהוא כן. דהנה בפ"ק דקדושין [דל"ד ע"א] קאמר דלא ס"ד דנשים פטורות ממזוזה דכתיב למען ירבו ימיכם כו' נשי לא בעי חיי. והקשו התוס' הא בתלמוד תורה נמי כתיב כי היא חייך ונחייב נמי נשים בתלמוד תורה מטעם זה, ותירצו דכי היא חייך לא קאי אתלמוד תורה אלא אקיום מצות כלומר שהתורה מלמדת לך קיום המצות שהם חייך ע"כ. ועיין שם שתי' עוד תירוץ דשאני תלמוד תורה דגלי קרא ולמדתם את בניכם ולא בנותיכם היינו עכשיו דאמרינן דנשים פטורות, אבל אי לאו זה איכא למידרש קרא למעוטי עכו"ם. [כי בילקוט ראובני דריש בשם הפליאה ולמדתם בניכם ולא עכו"ם ע"ש]

והנה בספ"ק דקדושין [ד"מ ע"ב] נשאלה שאילה לפני זקנים כו' תלמוד גדול או מעשה גדול נענה ר' טרפון ואמר מעשה גדול נענה ר' עקיבא ואמר תלמוד גדול עיין שם. ולמאן דאמר תלמוד גדול ודאי קרא דכי היא חייך קאי אתלמוד דהוא עדיף ממעשה. ורק למאן דאמר מעשה גדול הוא די"ל קרא דכי הוא חייך כמו שכתבו התוס', דר"ל כשתעשה המצות שהם חייך אבל לימוד התורה בעצמה אינו גדול כל כך. וא"כ בן עזאי יתכן דס"ל כמאן דאמר תלמוד גדול. וכן משמע דס"ל הכי מדאמרינן בפרק הבא על יבמתו [דס"ג ע"ב] דלא נסיב איתתא ואמרו לו אתה נאה דורש ואין נאה מקיים. אמר להם ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה. הרי דביטל מצות בשביל לימוד התורה דס"ל תלמוד גדול, וא"כ כי היא חייך קאי אתלמוד ע"כ ס"ל דנשים חייבות בתלמוד תורה דאטו גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי. ור' אליעזר דפליג אבן עזאי וס"ל דנשים פטורות, ס"ל דמעשה גדול וכי הוא חייך קאי אמעשה המצות ולא אתלמוד תורה ובת"ת נשים פטורות. כן נראה

ובזה אמרתי ליישב גמרא דברכות [די"ד ע"ב] דרב משי ידי' וקרא ק"ש ואנח תפילין, ופריך והתניא הגיע זמן ק"ש עולה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש, הרי דהנחת תפילין קודם לק"ש עיין שס מה דמשני, וקשה לי מאי פריך הא בספ"ק דב"ק די"ז ע"א] אמר רבה בב"ח הוי אזינלא בתרי' דר"י כו' ומנח תפילין ומברך והדר אמר לן כו', ופריך והאמר מר גדול לימוד תורה שהלימוד מביא לידי מעשה. ופירשו התוס' בשם השאלתות דקושיית הגמרא הוא מאי טעמא מנח ר"י תפילין ברישא קודם שאמר לו כו'. והאמר מר גדול לימוד תורה כו' והוי לי' להקדים הלימוד תורה קודם תפילין, ומשני הא למגמר נפשי' תלמוד גדול והא לאגמורי אחריני, מעשה גדול עיין שם. והרי ק"ש היינו תלמוד תורה כדאמר רשב"י דבק"ש שחרית וערבית יצא ידי לא ימוש וא"כ הרי תלמוד תורה גדול וצריך להקדים לתפילין וצ"ל דברייתא דקתני ק"ש אחר תפילין סובר דמעשה גדול וא"כ מאי קושיא עלי' דרב אימא דרב ס"ל תלמוד עדיף ע"כ קרא ק"ש קודם דמנח תפילין

אבל לפי מה שכתבתי ניחא דהנה בס"פ הי' קורא [די"ז ע"א] אמר לי' רב לר"ח נשים במה זכיין אמר לי' באקרויי בנייהו לבי כנישתא כו'. והרב שמע יעקב פ' ויצא ופ' שמות] כתב וכולם היו תמהים שם מה זו שאלה הני נשי במה זכיין והלא כמה מצות עשה שלא הז"ג נשים חייבות, ובכל מילתא השוה אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ועיין שם מה שכתב בזה. ובמחילת כבודו נעלם ממנו גמרא דסוטה [דכ"א] דפריך אמתניתין דהזכות תולה לה, זכות דמאי אלימא זכות דמצות והא אמרינן עבירה מכבה מצוה. אלא שכר דתורה הא אסור ללמד בתו תורה כו'. ומשני רבינא לעולם זכות דתורה ודקאמרת אינה מצווה ועושה נהי דלא מפקדא באגרא דאקרן בנייהו כו' עיין שם, וזה היתה ג"כ שאלת רב במה זכיין דודאי אין אדם צדיק וכש"כ אשה שלא תחטא ועבירה