אוצר המלך סו

בענין לדון חבירו לכף זכות. עיין בבירת מגדול עוז [עליית הדן לכף זכות] העלה שלשה חילוקים בזה עיין שם באורך. והנה בחילוק דתלמוד חכם, יש לראות בהא דאל תהרהר אחריו בלילה שמא עשה תשובה אי נוהג גם האידנא ושוב מצאתי בתשובות חות יאיר [סימן ס"ב] דגם לענין זה אין תלמיד חכם בזמן הזה עיין שם. ויש לראות עוד לפי מה שכתבו התוס' חולין [ה' ע"א] ד"ה כדי דמומר לדבר אחד בקל יחזור בתשובה ולא במומר לכל התורה כולה או לע"ז ולחלל שבתות, א"כ אם עבר עבירה דחילול שבת במזיד. י"ל שפיר תהרהר ואין אומרים ודאי עשה תשובה אלא באחת משאר עבירות, ובענין רשע שכתב שם דאין לדונו לכף זכות, עיין בתוס' חולין [ג' ע"ב] ר"ה בודק דישראל מומר סבור שמחזיקין אותו כישראל עיין שם. ובירושלמי פרק הי' קורא והובא בתוס' בפרק במה אשה), במעשה דאותו אדם שהי' מניח תפילין וכן הוא אומר אדם יראה לעינים וד' יראה ללבב

לפרק ד' הלכה כ"ג

בענין שלא לדור בעיר שאין בה ירק, זהו לתלמיד חכם. אך אם אינו תלמיד חכם יותר טוב שיגע במלאכה כמו שאיתא באבות שיגיעת שליהם משכחת עון. ושנינו בכתובות הבטלה מביאה לידי זנות. ועיין בברכות [דל"ה ע"ב] כשאין עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית על ידי עצמן ולא עוד כו', ולדעתי אינו בעונש רק לטובתם שיגעו וישכחו עון, ועיין מה שכתבתי בדרושים על פסוק ותמלא הארץ אותם

והנה בענין בני בבל ובני ארץ ישראל שכתבתי, הנה בתענית [ד"ט ע"ב] אמרינן דלא עסקו באורייתא והיינו שאין עוסקים תמיד כדפירש"י דהא קאמר נמי התם דעסקו. ובקדושין [דמ"ט ע"א] ובשבת [דקמ"ה ע"ב] מפני שאינן בני תורה, ועיין בכתובות [דע"ז ע"א] חד מהתם עדיף כתרי מינן ועיין מה שכתבתי בחידושי לאהע"ז (סימן א], ועיין בפ"ק דגיטין (ד"ו ע"א] בבל כארץ ישראל לגיטין מכי אתי רב לבבל עיין שם ברש"י ות ס', ועיין בב"ק [דקי"ז ע"ב] ובגיטין [דף פ"ד ע"ב] לאחד קראתי נועם כו', אלו בני ארץ ישראל שמנעימים כו', אלו בני בבל שמחבלים כו' ובב"מ פרק הפועלים] ר' זירא התענה דלשכח תלמודא דבבלאי. וי"ל הטעם לפי שאמרו בשבת [דקמ"ה ע"ב] דהתלמידי חכמים שבבל אינן בני מקומן. וכן בקדושין [דכ"ט ע"ב] הא לן והא להו ובתוס' עיין שם, ואמרינן [בפ"ק דמגילה] שאנן מואב כו'. לכן כו' ואנן גלינן כו' עיין שם וכן אמרו בסבי דבי אתונא [פ"ק דבכורות], וכן בעירובין [דס"א ע"א] גבי בני קדר ובני חמתן ובשבת [דקמ"ה ע"ב] מפני מה עופות שבבל שמנים מפני שלא גלו. ובעירובין ר"י לא התפלל ביום שבא מן הדרך, ולכן דעת בני ארץ ישראל צלולה יותר מבני בבל. ובזה יובן גמרא מנחות [דל"ז ע"א] קום גלי דאין מובן. ועיין שם בתוס' וצ"ק, ונראה דר"ל כשתגלה או לא יהי' שכלך צח שפיר תשאל שאלה זו ולא עכשיו

או אפשר משום דאיתא בנדריהם [דכ"ג ע"א] ונתן לך לב רגז בבבל כתיב, ואמרי' בפסחים [דס"ו ע'"ב] כל הכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת

או אפשר משום דאמרינן בקדושין [דמ"ט ע"ב] דבני בבל עניים וכן אמרו בשבת [דקמ"ה ע"ב]. ונודע כי עני אין לומד כ"ל מדהיצרכו לחייבם מהלל ביומא [דל"ה ע"ב]. [ועיין בנדרים דפ"א ע"א] מבני עניים תצא תורה והוא מטעם דאמרי בתענית [ד"ז ע"א] דד"ת הולכים למקום נמוך. ועיין בסנהדרין [דכ"ד ע"א] מאי עניות דתורה

או אפשר דאמרינן קדושין [דמ"ט ע"ב] גסות הרוח לבבל נחית ואמרינן בפסחים (דס"ו ע"ב] כל המתיהר חכמתו מסתלקת, ושוב מצאתי בירוש' [פרק תמיד נשחט] בר' שמלאי דאתי למילף אגדה אמר לי' מסורת בידי מאבות שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי הרוח ומעוטי תורה ע"כ, משמע דזו נתינת טעם גס רוח ע"כ הם מעוטי תורה

ונראה דבני בבל היו רק חריפים ובני ארץ ישראל בקיאים וע"כ שלחו מתם ובשלהי הוריות] סיני עדיף. וכל מתם היינו ארץ ישראל. עי' רש"י תענית [ד"י ע"ב] ובספ"ק דסנהדרין, והיינו דשם היו לומדים רק בבקיאות לכן סיני עדיף, ועיין הקדמת ספר משכנות יעקב, ובזה הטעם דאמרינן בסנהדרין [דל"ו ע"ב] רב כהנא ורב אסי לגמריה דרב הוי צריכי ולח לסבריה, לפי שרב גדל בארץ ישראל ואח"כ בא לבבל כדאיתא בשבת [דק"ח ע"א] ע"ש ובגיטין [ד"ו ע"א] מכי