אוצר המלך נד

זו אומנת מעתה אסור ללמד בנו אומנות בגין דכתיב והגית כו' מפני המוסרת כו' עיין שם. והנה כיוצא בסוגיא זו יש בבבלי במנחות [דצ"ט ע"ב] שאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו ללמוד חכמת יונית אמר לי' צא ובדוק שעה שאינו לא יום ולא לילה כו' עיין שם. ולא פריך עלה מידי מהא דובחרת בחיים זו אומנות וצריך טעם

ונראה לי דבאמת מאי פריך כלל מאומנות והא אומנות היא קיום התורה וכמו שאיתא בב"מ [ד"ל ע"ב] והודעת להם זו בית חייהם ופירש"י זו אומנות עיין שם ובהגוזל (דף צ"ט] איתא נמי להך מימרא ופירש"י בית חייהם זו תורה, וביאר בתפ"י דהכל הולך למקום אחד דאם אין קמח אין תורה ונמצא א מנות ותורה הכל אחד דעל ידי אומנות זוכה לתורה עיין שם, וא"כ שפיר דרשאי ללמוד אומנות ולהבטל מתלמיד תורה דאשכחן כהאי גונא במנחות [דצ"ט רע"ב] אמר ריש לקיש פעמים דביטולה של תורה זהו קיומה דכתיב אשר שברת אמר לי' הקב"ה למשה יישר כחך ששברת עיין שם, והכי נמי דכותי' בלימוד אומנות הגם שהוא ביטול יורה היא קיומה ויסודה כי אם אין קמח אין תורה אבל לימוד חכמת יונית בודאי אין מועיל כלל ללימוד התורה וא"כ מאי פריך כלל שפיר קאמר ר' יהושע ילמדנו בשעה שלא יום ולא לילה

וצ"ל דהנה במנחות [דס"ד ע"ב] ת"ר כשצרו מלכי בית חשמונאי כו' באותה שעה אמרו ארור שלומד בנו חכמת יונית. והקשו התוס' א"כ מה שאל בן דמא לר' ישמעאל כגון אני כו' מה שאלמד חכמת יונית והא קאי בהך ארור וגם מדוע השיבו ר' ישמעאל צא ובדוק שעה כו' הוי לי' להשיב דאיכא ארור עלה ותרצו דלצורך שרי כדאשכחן בסוטה (דף מ"ט] דשל בית ר"ג התירו ללמוד חכמת יונית מפני שקרובים למלכות ומה דלא התירו ר' ישמעאל י"ל שלא הי' כל כך צורך כמו של בית ר"ג ע"כ דבריהם. והנה כן צ"ל בירושלמי דהי' צורך קצת דאל"כ וכי לא ידעו מארור רק דלא הי' צורך גדול וע"כ אסר ר' יהושע מפני המסורת ולפי זה פריך שפר כיון דבאומנות שרי אע"ג דכתיב והגית כו' משום דאי אפשר בלאו הכי והוא צורך הכי נמי יש להתיר במקום צורך. ואע"ג דאומנות צורך גדול דבלאו הכי אין לו לאכול ואלו הכא אינו אלא צורך קצת דבצורך גדול באמת שרי. י"ל דפריך מאומנות דלהרוחה דג"כ אינו אלא צורך קצת ואפי' הכא שרי הכי נמי הכא לישרי. אך הא דלהרוחה שרי וכלמזונות דמי ומקרי יוצא דרשות היא מחלוקת ר' יהודא ורבנן וכנתבאר. ולפי זה אתי שפיר דלא מצי למפרך אר' ישמעאל והא אומנות דשרי לבטל מתלמיד תורה ולעסוק באומנות די"ל ממנ"פ אם לצורך גדול כמו אומנות לצורך שיוכל גם ללמוד גם חכמת יונית שרי ללמוד כמו שהתירו לבית רבן גמליאל ואם אינו לצורך גדול דעלה קאי שאלת בן דמא גם באומנת בכהאי גונא כשאינו אלא להרוחה ואינו צורך גדול אסור ע"כ לא פריך כלום

אכן בירושלמי פריך שפר דשם איתא את ר' יהושע ולר' יהושע לטעמי' פריך שפיר דאיהו ע"כ ס"ל כחכמים דר' יהודא מדאשכחן בהוריות [דף י' ע'] שיצא בספינה לסחורה עם רבן גמליאל עיין שם ואע"ג דהי' לו אומנות בביתו שהי פחמי כמו שאיתא בפרק תפלת השחר [דכ"ח ע"א] ואפי' הכי יצא לסחורה בספינה ומה דאמר לו רבן גמליאל כל כך יש בידך ואתה עולה לספינה היינו שגם ביבשה הי' יכול להרויח הרבה ברוב חכמתו ולפי זה שמעינן מדנפיק ר' יהושע לסחורה ולא חייש לקול המלאכים שרצו למשדי גודא על אילפא ור' יוחנן ש"מ דס"ל כחכמים דר' יהודא דא להרוחה כלמזונות ומקרי יוצא ברשות ושרי וא"כ פריך שפיר א"כ לא יהא רשאי לאומנות וכונתו להרוחה דג"כ בכלל אומנות ואין אלא צורך קצת כמו ללמוד חכמת יונית ואפי' הכי שרי וא"כ גם לימוד חכמת יונית שרי ואתי שפיר

ודע דבברכות [דל"ה ע"ב] ת"ר ואספת דגנך מה תלמיד לומר לפי שנאמר לא ימוש כו' יכול דברים ככתבן תלמיד לומר דגנך הנהג בהם מנהג דרך ארץ דברי ר' ישמעאל ר"ש בן יוחאי אומר אפשר אדם חורש כו' תורה מה תהא עלי) אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כו' ע"כ וקשה לכאורה סתרן דברי ר' ישמעאל ור"ש בן יוחאי אהדדי דר' ישמעאל דס"ל במנחות לא ימיש דוקא ועל חכמת יונית אמר צא ובדוק שעה שלא יום כו' איהו דקאמר שיבטל מצות תלמיד תורה וינהג בהם מנהג דרך ארץ לעסוק מלאכה ור"ש בן יוחאי דס"ל שם במנחות דאפי' בק"ש שחרית וערבית קיים ולא ימוש קאמר הכא אף לחרוש בשעת