אוצר המלך קצט

דמו מטמ בכ"ש וסתמא כרע"ק. ולפי מה שכתבתי לעיל דהספרי זוטא זו הוא המכילתא שהביא רמב"ם בהקדמתו. ושם כתב דיש מכילתא שחיבר ר' ישמעאל ויש מכילתא דרע"ק. אפשר דזו היא דרע"ק ושנה משנתו. ולפי זה ע"כ דצ"ל נפש מת דקרא דנפשות דריש הוא לרביעית מב' מתים אך בתוספתא [פרק ג'] ומובא בהר"ש שם הנזכר לעיל מפרש רע"ק עצמו טעמו דיליף מעצמות וחכמים השיבו לו על זה ג' תשובות ע"ש. וא"כ אי אפשר שיהיה הא דהכא מדברי רע"ק דא"כ היל"ל שם טעמו מלימוד הכתוב. וע"כ דהוא המכילתא דר' ישמעאל. וכן הוא לפי מה שכתבתי לעיל דהספרי זוטא חלק ממכילתא דילן ומכילתא שלנו הוא מר' ישמעאל. כמבואר בתנחומא [פ' בא ריש סימן ה"ן דמציין שם ממכילתא דר' ישמעאל וכל הכתוב שם [בסימן ה' ו'] הוא לקוח בקיצור ודילוג מהמכילתא שלנו שם ע"ש ולפי זה ר' ישמעאל ס"ל ג"כ כרע"ק ולא מטעמיה ויהיה תשובה מזה לדברי הזית רענן וזרע אברהם בפירוש לשון הספרי שיתבאר להלן דלפי דבריהם ישמעאל ס"ל כחכמים. אך ע"כ לא כל המכילתא וספרי זוטא מר' ישמעאל שהרי מובא שם ושם הרבה מדברי תנאים מאוחרים הרבה, וע"כ דנוספו הרבה דברים אח"כ וא"כ גם הסתומות דשם אפשר שנתוספו בהם איזה דברים מתנאים אחרים], יכול שאני מרבה חלה והלך לו [ר"ל שהלך הדם על ידי החולי ונשאר כל שהוא והוא עתה כל דמו. וכן כתב בזית רענן שם ד"ה שחלה ומחמת חליו נתמעט דמו ע"כ. וזהו כמו שכתבתי דמנפש מת למד לדם קטן וס"ד דהכי נמי לכל מת שנתמעט, דמו מרביעית כיון דהוא כל דמו מטמא] אני לא אמרתי אלא כי ימות דבריהם סחומים. והזית רענן לא פירש על זה וכפי הנראה דט"ס הוא וצ"ל נפש מת והוא המקרא עצמו דמייתי לעיל. וע"כ אמר לשון אני לא כו' ולא אמר ת"ל כו', לפי שאינו מקרא מחודש רק אותו שאמר מקודם מזה עצמו בא למעט ההוא דאמר דלא אמרתי כו' ר"ל דנפש מת ר"ל כל הדם הוא הנפש כולו של המת. וזהו בדם קטן שלא היה בו יותר. אבל זה שהיה בו יותר רק שנחסר ונתמעט ע"י חולי הרי אינו כל דמו] ע"כ. הרי מבואר בזה כמו שכתבתי. והגם דנתבאר דזה מדברי תנא אחר ולא מרע"ק עצמו. לא פליג לדינא וגם לטעמו דרע"ק בתוספתא הנ"ל הוא כן וכמ"ש לעיל. ומחבר הנ"ל נסתייע מדברי הזית רענן וכוון לדברי זית רענן שעל הילקוט הנ"ל ואזיל בתר איפכא. וטעה טעות גדול וסמיות עינים היה לפניו שלא השגיח בהפסק הציווים שבין ד"ה דם קטן לד"ה שחלה. שיש שם ב' נקודות בינתים וציון שושנה על התחלת הדבור כנהוג שם להבדיל בין כל דבור ודבור. ונקודה אחר תיבת שחלה כנהוג בכל הספרים בתחלת דבור אחר המלה שעליו סובב הפירוש. ודימה שהכל דבור אחד לפרש דם קטן שאין בו רביעית דהוא ע"י שחלה ונתמעט דמו והוא כדבריו וממנו לקח לפרש כן, ולא עיין בילקוט דהיה רואה דשם ובדברי הזית רענן אדרבא מפורש להיפך וכמו שנתבאר, והרי דמשכחת לה קטן שאין בו רביעית דם

[קמה] והנה מדברי התוספתא [פ"א א'] ד"ה כל שכתב דהא דאצטריך לרע"ק קרא דרביעית דם מב' מתים מטמא ורבנן מטהרי, היינו בבא מב' נפלים שאין בכל אחד מהם רביעית בתחלה ע"ש. למדתי דדוקא בדם קטן שאין בו רביעית ס"ל לרע"ק דמטמא ולא בנפל. ומשים הכי נפל ולא קטן או סתם ב' מתים שאין בו רביעית בכל אחד, משום דהם באו לומר גם לרע"ק דמצריך קרא למעט ועל זה אמרו דמיירי באין בו רביעית בכל אחד בפני עצמו. ור"ל דבזה כל אחד לבדו אינו מטמא כלל וע"כ ס"ד דלא מצטרפי והרי לרע"ק דם קטן שאין בו רביעית ג"כ כולו מטמא וא"כ אכתי קשה פשיטא כיון דכל אחד בפני עצמו טמא וטומאתן ושיעורן שוה דמצטרפין וע"כ אמרו בנפלים דבזה גם לרע"ק אין מטמא. וטעם פשיטותם בזה אע"ג דטעמו דרע"ק נתבאר לעיל מהתוספתא דלמד מעצמות, והא ודאי דגם עצמות הנפל מטמאין כמו דאבר ממנו שיש בו גידין ועצמות וכזית מבשרו מטמא כיון דגם הוא נקרא מת וסתמא. תנן שם ובריש פ"ב דאהלות] רוב בניינו ורוב מניינו של מת. מ"מ לא דמי לדם דשם עצמות הנפל הם כמו עצמות של בן קיימא ואם לא נגמר עדיין יצירת כל עצמותיו וחסר מרוב המנין או בנין של עצמות בן קיימא באמת אין מטמא דלא עדיף מב"ק. והכא בדם הרי שיעור רביעית הוא תחלת ברייתו של אדם דהיינו שיעור הדם של בן קיימא והנפל שלא כלו חדשיו ואין בו רביעית דם. הרי אין בו שיעור דמו של בן קיימא ומהיכי תיתי ללמוד מעצמות שיטמאו. ורק לדם קטן שאין בו רביעית יליף רע"ק שפיר