אורח לחיים צח

ואלה

שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו. להבין מה שאמר תחלה לשון ישראל ואח"כ אמר לשון יעקב וגם דאמר ואלה מוסיף על הראשונים ומה הוא ההוספה. גם שאמר הבאים לשון הוה ואח"כ אמר איש וביתו באו לשון עבר: ונראה דהנה הצדיק נופל ממדרגתו לפעמים לא בשביל חטא רק להעלות נשמות שנפלו לשם ובשביל אותן נשמות שנפלו למדריגה תחתונה בעמקי הקליפות השכינה שם בגלות וע"כ נופל שם הצדיק להעלות אותן הנשמות משם. וידוע שחיות האדם הוא שמו. וזהו ואנה שמות בנ"י הבאים מצרימה כלומר חיות של בני ישראל הצדיקים אשר מכוני' בשם ישראל לשון לי ראש שבאים למצרים למקום הקליפות הוא בשביל זה את יעקב ר"ל עם המדריגות התחתונות אשר יכונה בשם יעקב ואפילו איש וביתו באו. איש הוא הקב"ה. וביתו הוא השכינה באו לשם למצרים עמהם בגלות כדאיתא בזוהר, וע"כ חיות של בני ישראל הצדיקים עם יעקב באו לשם כדי להעלות נצוצות מחטא אדה"ר משם, ומה שאמר ואלה בוי"ו להורות על הוספה יש לומר דהנה הגלות התחיל משנולד יצחק התחיל הש"י לצרף הגירות של האבות אל הארבע מאות שנה דהיינו ק"ץ שנה היה מצטרף עם רד"ו שהיו במצרים וזהו מחסדי השם אעפ"י שהי' גירות להאבות לא הי' להם צער בעבדות הש"י היינו חיות הנשמה וכאן אמר ואלה מוסיף על האבות מפני שמות בני ישראל ושמות היינו חיות הנשמות של בני ישראל הבאים ג"כ למצרים כמו שכתוב וימררו את חייהם היינו חייהם ממש בעבודה קשה בחומר ובלבנים עד שנשכח מהם שם אלהיהם

א"י ואלה בוי"ו המוסיף על ענין ראשון. דעד הנה הזכיר מעשה האבות אברהם יצחק ויעקב וי"ב שבטים ואח"כ התחיל לספר ביציאת מצרים שהיה על ידי משה רבינו ע"ה בחי' הדעת והי' בבחי' יתירה כמו שכתוב וארא אל אברהם יצחק ויעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם ועיין בזוהר בפסוק זה שכתב דיעקב הוא מובחר שבאבהן ועל כן כתוב בו תוספת וי"ו אף על פי כן היה משה יתיר ע"ש ועל כן כתיב ואלה בתוספת וי"ו

וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אותם מדקדק באור החיים מה בא ללמדינו בזה מיתת יוסף ב"פ וגם אחיו וגם כל הדור ההוא וגם מה קושר ובני ישראל פרו וישרצו וכו' אל מה שלפניו וכתב שהמגיד גילה לב"י הסמיכות עפ"י סוד ע"ש הפירוש כי בעוד יוסף קיים היו כלם בתפנוקי מלכין וגם אח"כ כשהיו אחיו קיימים היו המצרים מכבדין אותם מאד כמו שפי' רש"י ז"ל על פסוק וישב יוסף וכל אחיו וכל בית אביו ובהליכתם לא הי' כך אלא לפי שראו מלכי כנען שתלו כתריה' בארונו של יעקב נהגו בבניו כבוד יותר והוליכום לפניהם וגם כל הדור ההוא היינו שבעים נפש שבאו עם יעקב היו ג"כ מכבדין ביותר ועל הסמיכות נראה לי דהנה אמרתי פי' המשנה כל העוסק בתורה לשמה מנה שם המעלות שזוכה ומנה שם ומלבשתו ענוה ויראה הלא כתוב בפסוק עקב ענוה יראת ה' ואם זכה למעלת הענוה פשיטא ליראה הקודמת לענוה שמלתא זוטרתא לגבי' כמו שהבאתי כמה פעמים הקדמת התיקונים תיקונא תמינאה ע"ש והוא כי באמת מעלות משה רבינו רבו מלספור שהיו בו כל המדות ומעלות טובות ולא נשתבח