אורח לחיים פג

אל השורש אשר שם כל הנשמות באחדות בלי פירוד כלל והיא בינה עולם הנשמות כמ"ש מבטן מי יצא הכל והיא עולם השמיני מתתא לעילא והיא חי"ת של זר"ח ועם ר"ז הנ"ל נעשה הצירוף זרח ושמו הוא החיות שלו כנ"ל

ויהי כדברה אליו יום יום ולא שמע אלי' לשכב אצלה להיות עמה וכו' ותתפשהו בבגדו לחמר שכבה עמי וכו' ולשון כדברה דיבר הוא קשה והיא היתה באמת משדלתו בדברים רכים כמ"ש בגמרא דיומא דף ל"ה וגם מלת יום יום הוא מיותר ונראה דאמרו בגמרא שם בגדים שלבשה לו שחרית נא לבשה לו ערבית ועל לשכב אצלה וכו' דרשו רז"ל במס' סוטה דף ג' לשכב אצלה בעולם הזה להיות עמה לעולם הבא ופשיטא כיון שלא שכב אצלה בעונם הזה מהיכי תיתי יהי' עמה לעולם הבא וצ"ל דהיא היתה משתדלתו בדברים ובאה חליו בבגדים אחרים בכל יום לעוררו באהבה והוא לא רצה להכנס אהבתה בלבו אף במחשבה ומלת כדברה הוא לשון התנהגות כמו דבר אחד נדור כלומר שהיא מתנהגות אליו יום יום באהבת משונת כידוע שיום הוא מדת אהבה כמ"ש חסד אל כל היום וזהו כדברה אליו יום יום שהיתה מתנהגות אליו יום יום באהבת משונת ע"כ דרשו חז"ל בגדים שלבשה לו שחרית וכו' ולא שמע אלי' לשכב אצלה בעולם הזה ולהיות עמה לעולם הבא ר"ל עולם הבא הוא עולם המחשבה והי' נזהר שלא לחטוא אף במחשבה וא"כ נא היתה לה שום תפיסה אליו כיון שלא חטא אף במחשבה רק שהיתה לה תפיסה שהי' מסלסל בשערו ומקשט בלבושו כמ"ש בזוהר וישב דף ק"ץ וז"ל כד שליט יצר הרע עלי' דבר נש אתקן לי' וקשיט לי' לבושין ומסלסל בשערו ע"כ ומחמת זה היתה לה תפיסה בו וז"ש ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ר"ל שלא היתה לה שום תפיסה בו שלא חטא אף במחשבה רק ע"י בגדו שהוא מצד היצר הרע היתה נה תפיסה בו לאמר שכבה עמי וכן איתא בזוהר שם: א"י מלת כדברה הוא לשון יחוד כמו ראוה מדברת ר"ל כשהיתה מתייחדת אליו היתה מתייחדת אליו באהבת משונת ע"י בגדי' שלבשה בשבילו כנ"ל

ותתפשהו בבגדו נאמר שכבה עמי מלת לאמר בכאן אין לו פירוש. ונראה דאמרתי פירוש הפסוק בכל עת יהי' בגדיך לבנים ושמן על ראשך וכו' דשלמה המלך ע"ה הזהיר מה שהזהיר התנא ושוב יום א' לפני מיתתך ומחמת שאינו יודע יום מותו צריך להיות כל ימיו בתשובה ומלת בגדיך מלשון בגדה יהודא וזהו בכל עת יהי' בגדיך מה שבגדת ושפגמת בשמותיו ית' יהי' לבנים ע"י התשובה וכמ"ש שהי' קושרין לשון זהורית וכשהי' מלבין הי' יודעין שנמחל עונותיהם ומחמת התשובה שמן על ראשך אל יחסר דכתוב בספרים כשאדם ח"ו עובר עבירה מסתלק ממנו מוח של חכמה שיש בו ועל כן אמרו רז"ל אין אדם עובר עבירה אלא א"כ נכנס בו רוח שטות שהוא היפך חכמה ועל ידי התשובה שלימה זכה אח"כ לחכמה וחכמה נק' שמן וזהו ושמן על ראשך אל יחסר כלומר שאל יחסר לך חכמה ע"י התשובה והנה חכמה נק' חי' וכשח"ו מסתלק ממנו חכמה ע"י עבירה ונכנס בו רוח שטות היפך חי' ח"ו שורה עליו סטרא אחרא חכמה רעה של הקליפה כי זה לעומת זה עשה אלהים ונק' חי' רעה וזהו שפירוש רש"י בפסוק חי' רעה אכלתהו נצנצה בו רוח הקודש סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר ע"כ ר"ל שרצתה שיכשל בעבירה ולהעביר ממנו חכמה ושישרה עניו ח"ו חיה רעה ובאמת יוסף לא הי' פוגם בברית קודש שעל ידי פגימת הברית יהי' לאשת פוטיפר תפיסה בו כמ"ש וימאן וכו' ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים אבל הי' לה תפיסה להתגרות בו עבור שסיפר לשון הרע על אחיו בפני אביו שהם חשודין על עריות כמו שפי' רש"י ז"ל בפסוק ויבא יוסף דבתם רעה וכו' וז"ל ועל העריות שסיפר עליהם נקה ותשא אשת אדוניו את עיני' אל יוסף עכ"ל וזהו שאמר ותתפשהו בבגדו ר"ל שלא הי' לה שום תפיסה בו להתגרות בו כי לא פגם באות ברית קודש רק ותתפשהו שהי' לה תפיסה בו להתגרות בבגדו לאמר בשביל מה שבגד ומעל ופגם לאמר ר"ל מה שפגם באמירה שאמר לשון הרע בפני אביו עליהם ובשביל זה לקה והי' לה תפיסה להתגרות בו כנ"ל.