אורח לחיים עו

יכול כמ"ש וירא יעקב מאד וזהו ויצר לו ר"ל שהיה צר לו על שהיה ירא מאוד מעשו ולא היה יכול להפשיט יראתו ולדבק ביראת השם כי מי שהוא מדובק ביראת השם בשלימות אינו מפחד משום דבר ובטוח בהשי"ת שלא יוכל להזיק לו שום בריה שיש בו חלק יראה וזהו כי ירח אנכי אותו רצה לומר מחמת שאני ירא ממנו מחמת זה אני מפחד פן חס ושלום יבוא וכו' וע"כ ביקש הצילני נא וכו'

א"י הצילני נח מיד אחי מיד עשו וכו' להבין מה שאמר מיד אחי מיד עשו שני פעמים מיד עיין פי' רש"י ז"ל וגם לפרושו למה לי שני פעמים מיד ונראה דהנה ידוע מה שכתוב בספרים שעשו הוא הסיגים מיצחק ויעקב הוא החלק הטוב מיצחק והנה ידוע מה שכתוב בספרים שהבכור נוטל בראשונה חלק מן האב והבנים אחרים מקבלין ממנו וע"כ יש לו שני חלקים והנה עשו יצא ראשונה עם חלק הרע שלו ואחריו יצא יעקב כדרך הקליפה הקודמת לפרי והנה יעקב אבינו התפלל שני תפילות הא' שלא יהא בו שום חלק מרע כלל רק טוב לבד ונא יקבל מעשו כלל מחלק הרע שלו וכשלא יקבל ממנו מחלק הרע שלו כלל שוב לא יתכן לקרוא נעשו בשם בכור כי יעקב אינו מקבל ממנו כלל ולשון הצילני לשון הפרשה הוא כמו ויצל אלהים חת מקנה אביכם וכו' וזהו שאמר הצילני נא מיד אחי תפרישנו מן האחוה שלא אקבל מחלק הרע שלו כלל והוא לא יקבל מחלק הטוב ולא יהא שום אחוה ביניהם ונמצא לא יתכן לקרותו בשם בכור וממילא מוכן הטוב לעושה הטוב והרע לעושה הרע ואח"כ התפלל שיצילו השי"ת מיד עשו כי ירא אנכי אותו ואמר הטעם שהוא ירא ממנו פן יבוא וכו' ופן עם הכולל בגימ' ס"מ כמו שכתוב בספרים ר"ל אעפ"י שלא יהא לו שום אחוה עמו והוא איש אחר אני ירא מן השר שלו וזהו פן יבא וכו' כמו שהיה באמת שבא השר שלו להנחם עמו ועוזרו השי"ת ויכול לו

א"י בהדייק מלת אותו דהוה ליה למימר כי ירא אנכי ממני ונראה דהנה רש"י ז"ל פי' על פסוק ויירא ויצר וז"ל ויירא שמא יהרג ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים עכ"ל וצריך להבין למה צר לו אם יהרוג את אחרים הלא בדין הוא הבא להורגך השכם להורגו וצריך לומר שאעפ"י שבאמת נתחייב מיתה מ"מ מצד אחוה שלו היה מיצר לו אם יהרוג אותו ועל ב' הפחדים הנ"ל התפלל עליהם הצילני נא מיד אחי לשון הפרשה כנ"ל ר"ל שיפריש אותו ממנו מן האחוה כלל ולא יהיה לו שום דביקות עמו ולא יהיה לו צער אם יהרוג אותו וזהו כי ירא אנכי אותו שאני ירא אם אהרוג אותו וכשיפריש אותו מן האחוה לא אירא כלל וגם התפלל שיציל אותו מיד עשו הרשע שלא יהרוג את הכל פן יבא והכני אם על הבנים

א"י הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו וכו' ואתה אמרת היטב איטיב עמך וכו' אשר לא יספר מרוב הראשי תיבות של כל השני פסוקים אלו הצילני נא וכו' ואתה אמרת עד מרוב הר"ת אלו גימטריא תר"י ואפשר לומר שיעקב אבינו היה ממתיק הדינין והם ש"ך דינין גימטריא ה' פעמים דין וגם פ"ר דינין ועיין בסידור האר"י ז"ל בכוונת ראש השנה על מלת אדני שבפסוק אדני שפתי תפתח כי הש"ך דינין גימטריא נער וימתקו בה' אלפין דה' אהיה גימטריא ה' תתאה ואז נקרא נערה ראויה לבא אל המלך לזווג ופ"ר דינין גימטריא מנצפ"ך גם כן ועם ה' תתאה המאיר בהם מתמתקים ונעשין פרה עכ"ל וש"ך ופ"ר הם גימטריא ששה מאות והמתקה שלהם הם שני ההי"ן גימטריא עשרה וזהו שמרומז בר"ת של כל השני פסוקים שהיה יעקב אבינו ירא מן ש"ך ופ"ר דינין והמתיק אותם בשני ההי"ן המיתוק שלהם וע"כ ראשי תיבות של כל השני פסוקים אלו גימטריא תר"י כמו הדינין והמיתוק שלהם כנ"ל

ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי. עיין באור החיים שהקשה מה חידש היה שראה מלאכים כיון שכבר דיבר עמו השי"ת ע"ש שתירץ שכאן לחם עמו ויש לדקדק עוד מה שאמר ותנצל נפשי מה הצלה זו שנאמר ותקע כף ירך יעקב וכו' והוא צולע על ירכו. ונראה דרש"י ז"ל פי'