אורח לחיים נג

ימים שנימול ומאה שנה של אברהם עכ"ל והנה כשנולד לא הי' אז עשרה נסיונות כי נחסר העקידה שהוא נסיון העשירי אבל קריאת השם הוא ע"ש העתיד אבל בשעה שנולד נחסר ליצחק היו"ד כי היו"ד של שמו לא הי' אז שלם שנחסר בחי' העשירות מהנסיון העשירי ויו"ד הוא בחי' דכורא וע"כ כשנולד יצחק הי' בבחי' נוק' כי לא הי' לו בחי' יו"ד רק בעקידה שנכלל אברהם ביצחק ויצחק באברהם במעשה אחד ובנסיון מאז קיבל בחי' היו"ד בחי' דכורא ומאז ראוי להוליד והנה כשקיבל יצחק בחי' היו"ד שיהי' בבחי' בן ויהי' ראוי להוליד אז מתה שרה כי על ידי בשורת העקידה מתה שרה כמו שפי' רש"י ז"ל בפ' חיי וז"ל נסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק לפי שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ומתה עכ"ל וזה פי' וגם נתתי ממנה לך בן ר"ל לך יהי' בחי' בן חבל נשרה נח יהי' בחי' בן כי כל ימי חיי שרה הי' יצחק בבחי' נוק' וזהו שאמר שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו כי לו לבד נולד בבחי' בן ולא לשרה כי כל ימי חיי שרה לא הי' בבחי' בן וע"כ אמרה שרה ברוח הקודש צחוק עשה ני אלהים כי אצלה לא הי' ליצחק בחי' היו"ד כל ימי חיי' וזהו צחוק עשה לי אלהים כי לא הי' ליצחק רק בחי' צחק משמו וניבאה ולא ידעה רק חשבה מה שאמר השי"ת לאברהם וקראת שמו יצחק הוא ע"ש הצחק וזהו כל השומע יצחק לי

והאלהים נסה את אברהם נראה כי הצדקה מהפך מדת הדין לרחמים כמ"ש תשובה ותפלה וצדקה מעבירין רוע הגזירה ידוע כי אברהם הוא מדת החסד המשפיע והאלהים הוא מדת הדין וזהו והאלהים נסה לשון הרימו נס ר"ל מדת הדין נסתלק את אברהם מי שהוא מדת אברהם מדת החסד המשפיע כי ע"י הצדקה נתהפך מדת הדין לרחמים

וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עולה ויקם וילך אל המקום אשר חמר לו האלהים. להבין מה בא ללמדינו ויחבוש את חמורו וגם שהקדים שני נעריו ללקיחת יצחק בנו שהוא העיקר וגם מה בא ללמדינו שבקע עצי העולה וגם מה שאמר ויקם וילך והול"ל וילך אל המקום. ונראה דהנה שמעתי ענין הנסיון שלוקחין מן האדם האמונה רק שמן תורק שמך כמו שמערין שמן מכלי אל כלי ריחו נודף אעפ"י שהכלי ריקן כך כל דבר שבקדושה אעפ"י שמסתלק נשאר רשומה ומזו הרשומה שנשאר באדם בעל הנסיון צריך לחזק האדם א"ע מאוד עד שיעמוד על הנסיון דאל"כ מה חידש ובכאן ניסיון דאברהם שרצה לשחוט את יצחק אם הי' באמונה שלימה הוא מוכרח לכך דאם ח"ו לא יעשה דבר ה' ימות הוא ויצחק בנו במיתת משונות וביסורין אלא ודאי שנלקח ממנו האמונה כנ"ל ע"כ שמעתי והנה אברהם אבינו ע"ה כשראה שנלקח ממנו האמונה היא היראה כי שער היראה הוא האמונה כי איך יראין אם אין מאמינין מציאותו וראה אברהם אבינו שאין בו אמונה ויראה כמו שהי' לו מקודם והי' נו פחד פן יתגבר עליו כח החומרי כשנחלש השכל וזהו ויחבוש את חמורו לשון חבוש בבית האסורין הי' חובש את חומר שלו שלא יתגבר על כח השכלי ויקח את שני נעריו עמו דהנה אברהם אבינו ע"ה הי' לו יראה מחמת אהבה דבכל עולם ועולם השער הראשון היא יראה ואברהם מדת אהבה הי' לו יראה מחמת אהבה והשני נערים פי' רש"י ז"ל הם ישמעאל ואליעזר ולהם הי' יראת עונש בלבד כמו שדימה אותם אברהם לחמור שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור ומדת יראה נקרא א"ת לפי שהוא כלולה מא' ועד תי"ו וזהו ויקח את שני נעריו ר"ל לקח לעצמו היראה של שני נעריו יראת העונש עכ"פ כדי שיוכל עכ"פ לעשות מעשה הגשמי של עקידה וחשב בלבו שהוא מוכרח לכך שאם לא יעשה דבר ה' ימות הוא ויצחק כנ"ל וזהו יראת עונש ואת יצחק בנו מחמת טבעו מדת אהבה לא הי' יכול לעשות מעשה העקידה לקח לעצמו מדת יצחק בנו מדת גבורות כי באמת נכלל מים באש ואש במים בעת עקידה וכל זה הועיל לו מה שנקח מדת יראת עונש של שני נעריו ומדת גבורות של יצחק כדי שיוכל לעשות מעשה גשמי של עקידה וזהו ויבקע עצי העולה כי עצי העולה