אורח לחיים נב

וזהו שהזהיר המלאך ללוט שבשעת הצלה אל יבא בלבו מחשבות גדלות שהוא חשוב בעיני המקום יותר מהמלאך המציל אותו כי הרבה שלוחים למקום להצילו ושלח מלאך להצילו וזה יורה לו שהוא חשוב יותר מהמלאך המצילו וזה אל תבט ר"ל אל תבט עלי מלמעלה למטה לחשוב שאתה חשוב יותר בעיני המקום כי במחשבה זאת תגלה למעלה בחי' שפלות שלך ותבא לבחי' דין ויפסוק הנס שלך וע"כ פירוש רש"י על פסוק אל תבט אחריך וז"ל אתה הרשעת עמהם ובזכות אברהם אתה ניצול וכו' כלומר שבזו המחשבה יגולה עונך ושפלותך ותבא לבחי' דין ויפסוק הנס והנה הרב הגדול בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה אמר פי' הפסוק ברית מלח עולם הוא ברית הוא הצדיק מלח לשון ויראו המלחים לשון עירוב עולם הוא הם מערבין עולם הזה עם עולם העליון וממשיכין עולם העליון לעולם הזה ונעשה נס עכ"ד ודפח"ח וזהו ותבט אשתו מאחריו ר"ל שהיא הביטה מלמעלה למטה על המלאך המציל אותה וחשבה בשפלות המלאך שהוא מציל אותה שהיא גבוהה ממנו ובזו המחשבה באתה לבחי' דין שבאמת אינה כדאי להנצל אלא בזכות אברהם בא המלאך להצילה ובמחשבה זאת גרמה שנפסק הנס שלה וזהו ותהי נציב מלח כלומר התערבות עולם העליון לעולם התחתון בזכות אברהם שבא המלאך להצילה ובזו המחשבה גרמה באמצע הנס לפסוק ולעמוד ונציב לשון מוצב ארצה ונצב התערבות מלמעלה למטה כלומר שנפסק הנס שלה במחשבה זו

ויהי בשחת וכו' ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וכו' עיין פי' רש"י ז"ל מהו זכירתו של אברהם על לוט נזכר שהי' לוט יודע ששרה אשתו של אברהם ושמע שאברהם אמר אחותי היא וכו' ואפשר לומר דלכאורה מילת את הוא מיותר והל"ל ויזכור אלהים אברהם וישלח את לוט מהו את אברהם ומילת את הוא מורה על מדת מלכות שכלול מא' ועד תי"ו ואצל לוט הי' בו ניצוץ הקדוש של רות שממנה יצאה מלכות וזהו ויזכור אלהים את אברהם את דייקא היינו מדת מלכות שעתיד לצאת מזרעו של אברהם וע"י זרעו של לוט היינו רוח וע"כ וישלח את לוט מתוך ההפכה

וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דיבר עיין פי' רש"י ז"ל היכן הוא אמירה והיכן הוא דבור ולהבין דאמר את שרה מלת את מיותר ונראה דבפ' לך כתיב ויאמר ה' אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וברכתי' וגם נתתי לך ממנה בן וכו' ואת בריתי אקים את יצחק וכו' למועד הזה בשנה האחרת ויכל לדבר אתו וכו' והנה בזה שקרא לה שם שרה בזה ראוי' להוליד כי שרי ביו"ד בחי' יו"ד הוא דכר ואינה ראוי' להוליד אבל שרה בה"א בחי' ה' אחרונה נתן לה בחי' נוק' ויכולה לילד וכן משמעות רש"י ז"ל בפסוק ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וכו' וז"ל ולפי מדרשו א"ל צא מאצטגנינות שלך שראית במזלך שאינך עתיד להעמיד בן אברם אין לו בן אברהם יש לו בן שרי לא תלד אבל שרה תלד ע"כ וזהו פי' וה' פקד את הוא השכינה הנקרא את עם שרה שהוסיף לה ה"א אחרונה בחי' נוק' ועי"ז תלד כאשר אמר ויאמר ה' שרי אשתך לא תקרא וכו' ויעש ה' לשרה כאשר דיבר כפי' רש"י ז"ל אשר דיבר לאברהם ישם כתוב ואת בריתי אקים את יצחק וכו' למועד הזה וכו' ויכל לדבר אתו וכו' נמצא שהי' שם ג"כ דיבר כנ"ל אבל בברית בין הבתרים שהי' דבר ה' אנוי לא יירשך זה שם לא כתיב יצחק רק סתם אשר יצא ממעיך הוא יירשך וכו'

ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק אשר אמר לו לו פעמיים וכיון דאמר שם בנו הנולד לו הול"ל אשר ילדה שרה יצחק ולמה אמר אח"כ אשר ילדה לו שרה וגם בפ' לך כתיב שאמר הקב"ה לאברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וכו' וגם נתתי ממנה לך דוקא משמע ולא לה ונראה דהנה כתוב בזוהר שיצחק כשנולד נולד מאתר דנוק' ולא הי' ראוי להוליד רק בעקידה שם נכלל אברהם ביצחק ויצחק באברהם וקיבל דכורא מאברהם ומאז ראוי להוליד ושם בפ' לך כתיב אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת שמו יצחק ופי' רש"י ז"ל וז"ל על שם הצחוק וי"א על שם העשרה נסיונות ר"ל הוא היו"ד של יצחק ותשעים שנה של שרה ושמונה