אורח לחיים מט

שפע וזהו שנקוד על אי"ו שבאליו לדרוש שאף על אברהם שאנו אי"ו וכוונתו להמשיך על אברהם מן אי"ו שבמזל ונוצר שהוא מזל דכורא שמשם הי' צריך אברהם לקבל שפע וידוע שניקוד על האות הוא חולם שהוא בחי' ז"ח וא"כ יש לומר שעל כן נקוד על אי"ו שבאליו לחוד שהיו ממשיכין על ניקוד חולם בחי' ז"א מן אי"ו מן מז"ל ונוצר שמשם בחי' הז"ח צריך לקבל שפע והוא רחום יכפר וכו'

ויאמר שוב תשיב אליך כעת חי' והנה בן לשרה אשתך וכו' וכן כשאמר הש"י לאברהם למועד אשוב אליך כעת חי' ולשרה בן וכן אלישע אמר לשונמית למועד הזה כעת חיה את חובקת בן ורש"י ז"ל פירוש על כעת חי' כעת הזאת שתהא חי' לכם שתהי' כולכם שלמים וקיימים מדלא קרינן כעת בשבא אלא כעת בקמץ עכ"ל ולהבין וכי בבשורת זרע צריכין גם כן לבשר שיהא הם חיים וקיימים ואפשר לומר לפי שהם הי' צריכין לנס והשתנות הטבע צריך נבא חל חכמה המחבר יש ואין כאשר חמר הרב המפורסם הגדול בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה וחילופיהן בגולם כל החילופים הוא ביו"ד שהוא חכמה והיו"ד הוא גונווא עכ"ד ודפח"ח והם הי' צריכין לנס וצריכין לבא חל חכמה הנק' חי' כדי לעשות להם נס ובני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא וכתב האריז"ל שהוא מזל עליון הנק' כתר שהוא למעלה מחכמה ועל כן כתב כעת חי' מדלא קרינן כעת בשבח היה כעת דבוק לחי' כמו שפי' רש"י אצל זקן ביתו והוי משמע שמחכמה בא להם הנס שהיה להם בן ובאמת היה שהיו צריכין להשפעה מכתר מזל עליון ועל כן כתב כעת בקמץ שהוא ניקוד כתר לרמז שהם באו חל חכמה להשתנות הטבע והיה להם השפעה מלמעלה מחכמה ויהיה בן לשרה

ושרה שומעת פתח האהל והוא אחריו להבין איך שייך והוא אחריו למעלה ואפשר לומר דהנה שמעתי מהרב הגאון בוצינא קדישא מוהר"ר לוי יצחק זללה"ה שעל כן נקראו המכשפים בלשון תרגום חרשיא שכל בר ישראל צריך להאמין באמונה שלימה שעולם הזה מתנהג מן עולם העליון בינה עולם המחשבה והיא עולם השמיעה ואותן המאמינים בכשפים שלהם ואינם מאמינים שעולם הזה מתנהג מעולם המחשבה הם חרשים ואינם דבוקים אל עולם השמיעה וע"כ נקראו חרשיא ודפח"ת והנה כתוב בפסוק שלאחריו ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי עדנה והקפיד השי"ת וחמר היפלא מה' דבר וזהו שאמר ושרה שומעת הבשורה והיתה פתח האהל לבד בעולם היראה הוא עולם המעשה ולא היתה מאמינה שעולם המעשה מתנהג מעולם העליון ועל כן צחקה ואמר הטעם והוא אחריו כלומר שהמלאך שנשלח לבשר את שרה והוא לא עשה כן אלא אמר לאברהם ועל כן נענש כמו שכתב במדרש שהובא באור החיים וזהו והוא אחריו כלומר המלאך היה בבחי' דין כי בחינת אחוריים הוא דין ואילו אמר השליחות מן השי"ת אל שרה כמו שנשלח לבשר את שרה היתה מאמינה ביותר ולא היתה צחקה וא"כ המלאך גרם ועל כן נענש המלאך כי סביביו נשערה מאוד

ואברהם ושרה זקנים באים בימים וכו' ותצחק שרה בקרבה לאמור אחרי בלותי היתה לי עדנה ואדני זקן ויאמר ה' אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי היפלא מה' דבר למועד וכו' ולשון היתה לי עדנה לשון עבר וגם מלת זה הוא מיותר למה זה צחקה שרה. ונראה דכאן הודיע הכתוב שאברהם ושרה שניהם באו לחכמה שהוא היולו ושם קבלו השתנות הטבע כנזכר לעיל וז"ש ואברהם ושרה זקנים וזקן זה קנה חכמה באים בימים ר"ל בחסדים שלהם באים שניהם לחכמה וחדל להיות לשרה אורח כנשים ומשם קבלו השתנות הטבע ונעשה לה נס שבאותו יום פירסה נדה כמאמר חז"ל ושרה כשראתה הנס השתנות הטבע שפירסה נדה האמינה בעצמה שראוי' לה להוליד ובאמת אף אם לא היתה פירסה נדה ברצות ה' היתה ג"כ יכולה להוליד אבל למעוטי בניסא עדיף ושנים שלה אינו ניכר כל כך כמה ימי חיי' אבל אשה שתלד וחדל להיות לה אורח כנשים זהו התגלות