אורח לחיים שצא

ממצות שהן בבחי' בנות הוא כועס ואינם נחשבים בפניו לכלום ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כלומר ויאמר בלבו שאני אסתיר פני מהם אראה מה אחריתם אבל באמת לא כן הוא כי דור תהפוכות המה ר"ל שהם יכולין להפוך מדת הדין לרחמים כי צדיקים גמורין הם בנים לא אמן בם ר"ל שהם בבחי' בנים ועושין רצונו של מקום אבל לא אמן בם ר"ל אינם מאמינין בעצמם שיכולין לפעול כלום

לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם ונראה דהנה אמרתי פי' הפסוק יראת ה' טהורה עומדת לעד דהנה האדם צריך לירא מפני הש"י בלא שום טעם וסיבה כמ"ש והאלהים עשה ר"ל העולם הזה שהוא בחינת עשי' שיראו מלפניו ותתגלה מלכותו שהוא מדת יראה בעולם והנה אם האדם מראה עצמו כאלו הוא ירא מפני הש"י כדי נקבל הנאתו זהו ח"ו עובד ע"ז ממש כי הוא עובד את עצמו וגם אם באמת יש נו יראה מפני השי"ת רק מחמת הטעם כדי שלא יענש בהעדר הטעם הסיבה בטילה היראה וזאת היראה אינה עיקרית רק צריך לירא מפניו ית' מפני גדולתו ורוממותו בני שום טעם וז"ש יראת ה' טהורה ר"ל שהיא נקי' מכל פסולת בלי שום פני' ובלי שום טעם זהו היראה עומדת לעד ולא יתבטל לעולם אבל הירא מחמת איזה טעם בהעדר הטעם בטילה היראה ואינו עומדת לעד אבל באמת לרשעים גמורים הלואי שיהי' להם יראת עונש כמו שארז"ל בשבת דף ל"א יודעין הרשעים שימותו אלא שחלב על כסלם וזהו ואחריהם בפיהם ירצו סלה וזהו פי' לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם מדת יראה נק' זאת כמ"ש בספרים שהוא מדריגה שביעית וכלול מא' ועד תי"ו וז"ש הלואי לו חכמו ישכינו זאת ר"ל זו היראה שנק' זאת והלואי שיחכמו וישכילו המדריגה התחתונה של יראה דהיינו יראת העונש שיבינו לאחריתם מה יהי' בסופם ובאמת לירא מפניו ית' מפני גדולתו ורוממותו זהו מדריגה גדולה אבל האדם צריך לירא מפני השי"ת מחמת אהבה ר"ל שלא לעבור על רצונו ושלא יחטא שלא נדבק ח"ו ברע כי ח"ו עבירה קשורה בו ככלב כמ"ש חז"ל במס' סוטה דף ג' ואינו מניח אותו נעבוד השי"ת ואיך יעבור עבירה ח"ו ונא יוכל אח"כ לעבוד חת השי"ת מפני זה וזהו יראה מחמת אהבה וזהו פי' המשנה ויהי מורא שמים עליכם כי השמים הוא מדת אהבה מחמת זה יהא ירא ה' מאהבה וזהו פי' ואלהים עשה שיראו מלפניו ר"ל עשה העוה"ז כדי שיראו מלפניו ר"ל ממדריגה שלפני היראה שהוא עולם האהבה ויהי' היראה מחמת אהבה כנ"ל

הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו עיין פי' רש"י ז"נ כי דם עבדיו יקום שפיכת דמים כמשמעו ונקם ישיב לצריו על הגזל ועל החמס ומה שאמר אצל דם עבדיו יקום ולא אמר ישיב כמו שאמר אצל הגזל והחמס אפשר כוונתו למה שאמרו רז"ל במס' ר"ה דף ך"ג תחת הנחושת אביא זהב וכו' תחת רבי עקיבא וחבריו מה מביאין כי נא יצדק בזה תשלום גמול איבוד נפשות יקרות מישראל וזהו שאמר אצל הגזל והחמס ישיב לצריו כי ישיב תחת הנחושת זהב וכו' אבל אצל דם עבדיו לא שייך ישוב כי אי אפשר בזה תשלום גמול אבל אמר יקום שיעשה בהם נקמה מדמיהון ואמר וכפר אדמתו עמו עיין פירש"י לשון פיוס ואפשר לומר ע"ד שארז"ל בילקוט תהלים ע"ט שפך חמתו על העצים והאבנים ולא כלה את ישראל והיתה זה כפרה על ישראל וז"ש וכפר אדמתו כלומר שכפר אדמתו על עמו שהן חריבין מאין יושב זהו כפרה על עמו ישראל פרשת ברכה

וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה עיין פי' רש"י ז"ל והוא מהגמרא דסוטה דף ז' שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו מגולגלין בארון מפני שאמר וחטאתי לאבי כל הימים והיה משה רבינו מתפלל עליו שמע ה' קול יהודה ואל עמו תביאנו כי מי גרם לראובן שיודה יהודה שהתודה תחילה והי' ראש