אורח לחיים שפו

בזה וכמ"ש בפ' כי תשא על פסוק את שבתותי תשמורו וכו' שאי אפשר לבוא לזה שיהא תמיד פיו ולבו שוין אם לא שהוא במדריגת ענוה שהוא עולם המחשבה ע"ש וזה שאמר כי קרוב אליך הדבר מאוד ומאד הוא בגימטריא מ"ה ר"ל אם תהי' במדריגת מ"ה אז בפיך ובלבבך תוכל לביא שיהא פיו ולבו שווין

וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא מה שאמר וילך משה ומאי נפקא מיני' אם הוא הלך אל ישראל או שהיו ישראל הולכין ומתקבצין אליו ואם כוונתו מפני שביום זה לא הי' נו חצוצרות להקהיל את ישראל הוצרך לילך אל ישראל הלא זה כתוב רש"י בפסוק הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם וכו' בסוף הסדרה ומאי בא ללמדיני בכאן דבר חדש ונראה דהנה האדם נקרא הולך והמלאכים עומדים ונק' האדם הולך כשעובד את השי"ת אז הוא הולך בעבודתו מעולם אל עולם אבל ח"ו כשאינו עובד השי"ת אז נק' יורד מפני שאין יכול לעמוד תמיד על מדרגה אחת ורש"י ז"ל פי' לא אוכל עוד לצאת ולבא שנטלה ממנו הרשות ונתנה ליהושע דבר אחר לצאת ולבא בדברי תורה מלמד שנסתמה ממנו מסורות ומעיינות החכמה ע"כ וא"כ יש לומר שבא ללמדינו וילך משה ר"ל שבירידה זו שהי' נו שנטלה ממנו הרשות וגם שנסתמו ממנו מסורות ומעינות החכמה הי' הולך ועובד השי"ת בירידה זו ודיבר הדברים האלו אל כל ישראל והודיע להם שהוא לא יוכל לצאת ולבוא שנטלה ממנו הרשות ונסתמה ממנו מעיינות החכמה שידעו הכל כי הוא מאתו ית' שלמד תורה אל כל ישראל ברשות ה' וכעת נסתמה ממנו מעיינות החכמה כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה והכל הוא מאתו ית' ואל יתהלל חכם בחכמתו פרשת האזינו

האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי להבין מה שאמר אצל השמים לשון דיבור קשה ואצל הארץ לשון חמירה רכה ונראה דאמרתי פירוש הפסוק לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה למה אמר תבל ויושבי בה דהו"ל למימר תבל ויושבי עלי' כמ"ש המאיר לארץ ולדרים עני' דידוע דהארץ הוא מדת יראה ומי שיש בו יראה בשלימות אז כל מעשיו וכל דיבוריו וכל מחשבותיו הוא ביראת ה' ועושה יחוד בכל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו וממשיך אל מדת יראה הוא מדת מלכות ה"א אחרונה שבשם שפע מן וא"ו שבשם כי מדת יראה לית לי' מגרמי' כלום רק ע"י יחוד יסוד ומלכות מאיר בבחינת יראה מדת מלכות מן וא"ו שבשם וזהו הארץ מי שהוא בחי' יראה ומלואה מי שהוא ממלא בחי' יראה וממשיך לה שפע מן וא"ו שבשם ויש אנשים אשר הם במדריגה תחתונה וכל מעשיהם ודבוריהם ומחשבותיהם הם על פי הטבע הארציות והולכין כל ימיהם במחשבותיהם ודבוריהם ומעשיהם על פי הנהגת הטבע הגשמי וזהו תבל ויושבי בה ר"ל שיושבין ושוכנים ממש תמיד בטבעיות הארציות והכל הוא מאת ה' בין מי שהוא במדריגה עליונה שעושה יחוד בכל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו ובין מדריגת התחתונות וזהו לה' הארץ ומלואה שעושה יחוד וממלא שפע במדת יראה בכל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו ובין שהוא מדריגה תחתונה שמתנהג בכל מעשיו ודיבוריו ומחשבותיו עפ"י הטבע הגשמיות ויושב ושוכן תמיד בגשמיות וזהו תבל ויושבי בה תמיד הכל לה' ורש"י ז"ל פי' בפ' יתרו בפסוק כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים תאמר להם בלשון רכה ותגיד לבני ישראל עונשין ודקדוקין פרש לזכרים דברים הקשין כגידין וזהו האזינו השמים מי שהוא בבחי' השמים וממשיך שפע תמיד מן השמים הוא בחי' וא"ו שבשם לה"א אחרונה ואדברה להם דיבור קשה ותשמע הארץ מי שהוא בבחי' הארץ ממש ויושב ושוכן תמיד בארץ ממש אמרי פי לקלי הדעת אמירה רכה יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב כי שם ה'