אורח לחיים שפג

בעונך דרשו רז"ל במסכת יומא דף פ"ו בעושה תשובה מיראה וא"כ יש לומר דהכי פי' דהשי"ת הוכיח אותם אחרי שכבר עשו תשובה מיראה שישובו מאהבה וזהו שכתוב שובה ישראל עד ה' אלהיך ר"נ עשו תשובה מאהבה עד ה' אלהיך עד שתבוא לתענוג א' עם השי"ת ב"ה מן הדרך עצמה ויתוסף ג"כ להקב"ה תענוג ואמר כי כשלת בעונך ר"נ עשית תשובה מיראה ועשית מכשול הוא השוגג בעונך מן המזיד שהיה לך בעשותך תשובה מיראה ועשו תשובה מאהבה עד שתגיע לתענוג אחד עם השורש מהדרך עצמה ונתוסף ג"כ להקב"ה תענוג גדול כנ"ל וז"ש ר' לוי גדולה תשובה שמגעת עד כסת הכבוד בעשותו תשובה מאהבה ויבא לתענוג ח' עם השי"ת שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך כמו שאמרנו למעלה שהנביא הוכיחם שישובו מאהבה ויגיע לתענוג ח' עם השורש ולפ"ז צריך להבין דברי רבי יוחנן שאמר עד ונח עד בכלל הנח המשל הנ"ל הוא אמת יציב בעשותו תשובה מאהבה יש לו תענוג מהדרך עצמה ויגיע לו תענוג א' עם השורש ויתוסף ג"כ להשי"ת תענוג גדול כנ"ל וצ"ל דלר' יוחנן שאמר עד ונח עד בכלל סבר שאי אפשר לבוא למדריגה זו שישוב מאהבה גדולה שיהנה מן הדרך עצמה ויגיע לתענוג א' עם השורש מאחר שכבר חטא אי אפשר לבוא למדריגה זו ולפיכך סבור עד ולא עד בכלל ולפיכך לא קשה מידי אמאי נח משני כאן מאהבה כאן מיראה כי מיראה בודאי לא פליגי שאין לו תענוג מהדרך עצמה אדרבה יש לו נער כנ"ל בודאי עד ולח עד בכלל רק הם פליגי במדרגת תשובה מאהבה אם יכול לבוא למדרגת תשובה מאהבה גדולה כנ"ל וגם לא קשה קושית המהרש"א ז"ל דלמה לא פליגי בכה"ג אקרא דכתיב בתורה ושבת עד ה' אלהי' אם עד ועד בכלל או נא כי בתורה כתיב והיה כו יבואו עליך הדברים האלה הברכה והקללה וכו' בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלהיך שמה ושבת עד ה' אלהיך וכו' וזה בודאי בתשובה מיראה ובודאי לא פליגי בודאי עד ולא עד בכלל כנ"ל רק הם פליגי במדרגת תשובה מאהבה אם יכול נבוא למדריגת תשובה מאהבה וסבר רבי יוחנן שאי אפשר לבוא למדריגת תשובה כזו שישוב מאהבה גדולה ויהנה מהדרך ויגיע לתענוג א' עם השורש מאחר שכבר חטא כנ"ל והנה מה שמצינו שעשה דוחה ל"ת י"נ הטעם כי ידוע שמצות עשה הם תלויים בעולם אהבה ומצות ל"ת הם תלויים בעולם היראה ועולם האהבה הוא יותר גבוה וע"כ עשה דוחה ל"ת וא"כ יש לומר דהכי פריך ומי אמר רבי יוחנן הכי שאי אפשר לביא למדריגת תשובה מאהבה שיגיע לתענוג א' עם השורש והא אמר רבי יוחנן שגדולה תשובה שדוחה ל"ת שבתורה שנאמר הן ישלח וכו' וכיון שסבר שאי אפשר לבוא למדריגת אהבה החיך יוכל לדחות את ל"ת שבתורה הלא הטעם דעשה דוחה ל"ת מחמת שעשה הוא עונם אהבה וכיון שאי אפשר לבוא לעולם אהבה האיך יוכל נדחות ל"ת שבתורה וע"כ הוצרך לשנות תירץ אחר כאן ביחיד כחן בצבור ונא מני לתרוצי כאן מאהבה כחן מיראה כנ"ל

א"י ושבת עד ה' אלהיך בהדיוק לשון עד ה' אלהיך נראה דהנה כתבתי בפסוק ושב ה' אלהיך את שבותך פי' הגמרא למה השב מאהבה זדונות נעשות כזכיות מפני שמתחרט גם על מעשה שוגג חבל השב מיראה זדונות נעשות כשגגות מפני שאין מתחרט על מעשה שוגג רק על המזיד מפני יראת עונש ועל השוגג אין עונש אין מתחרט ונשאר השוגג ע"ש ואמרתי שזהו פי' הפסוק אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו דהנה אמרו בגמרא דשבועות דף ה' בהרת עזה כשגג וכו' שאת כצמר לבן והנה שלג יש בלבנותו מעלה יותר מצמר לבן וזה שאמר אם יהי' חטאיכם כשנים וחטא נקרא שוגג ר"ל השוגג שלכם יהיה כשנים שאין בו חיות כלל כי תשובו ותתחרטו אף על השוגג ונשאר המעשה דהיינו המלאך שנברא מחמת העבירה בלי חיות כלל כמו חוט השני שאין בו חיות כלל אז כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע ר"ל אם לא יתחרטו על השוגג ונמצא ישאר עדיין חיות בעבירה כי חף השוגג צריך כפרה וזהו כתולע שיש בו עדיין חיות קצת אז תהיו במדריגה פחותה ותהיו רק במדריגת צמר ולא במדרגת שלג והנה השב מיראה ר"ל מיראת עונש אי אפשר לו לבוא חל השי"ת כי המחשבה זו שחשב בשעת תשובה