אורח לחיים שעא
Orach leChaim 371 · אורח לחיים · free full Hebrew text
Open in the reader →עמך המעלך מארץ מצרים והיה כקרבכם אל המלחמה וכו' ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם אל ירך לבבכם וכו' כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם להבין למה הזכיר סוס ורכב וגם מנת ממך הוא מיותר וגם למה אמר המעלך מארץ מצרים וגם למה אמר אתם קרבים היום מנת היום לכאורה הוא מיותר גם למה אמר כי ה' אלהיכם ההולך עמכם מנת ההולך הוא מיותר והל"ל כי ה' אלהיך עמך נראה דבא לומר וללמד על מלחמת היצר הנקרא מלחמה גדולה כמ"ש בחובות הלבבות שאמר החכם שבתם ממלחמה קטנה התעתדו עצמיכם למלחמה גדולה והנה חמרו רז"ל במס' סוטה דף ג' עבירה קשורה בו ככלב כלומר המלאך המשחית שנברא מעבירה הוא קשורה באדם ומהלך עם האדם והנה האדם שעבר עבירות הרבה בדיבור ובמעשה הולך בעו"ה בחיל גדול ר"ל ואיתא בספר תומר דבורה שזהו מדת נושא עון ר"נ שנושא המלאך המשחית שברא ואינו מניח אותו ליפרע מן האדם ולהזיקו עד שישוב האדם בתשובה ואז הורג אותו ומוציא החיות הות הניצוץ הקדוש ממנו והנה חיילות היצה"ר אשר נלחם עם האדם הוא העבירות המלאכים המשחיתים שברא האדם בעצמו ואינם מניחין לעשות שום מצוה וצריך האדם קודם כל העבודה ותפנה ועשיות המצוה לזכור חטאיו ויתחרט עליהם ואז ע"כ הן בדילין ממנו ויוכל לעשות המצוה כתיקונה והנה כתוב בסידור האריז"ל על פסוק בשירה סוס ורוכבו רמה בים סוס ורוכבי הם ס"ס ונוק' עכ"ל וזהו שבא ללמד לאדם שעבר עבירות הרבה לבל יתייאש מן התשובה ולבל יחשוב שאבדה תקותו שברא חיל גדול סביב לו וקשורים בו וז"ש כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב ר"ל ס"ס ונוק' שיש להם עם רב להלחם עמך והם כולם ממך שאתה בראת אותם בעבירות שלך וז"ש לא תירא מהם ולא תתיאש מן התשובה כי ה' אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים שהיית שם בתכלית השפלות שבאת שם למ"ט שערי טומאה כמ"ש האר"י ז"ל על פסוק ולא יכלו להתמהמה באגדה ע"כ ואעפי"כ הוציאך ה' אלהיך משם והכניס אותך תיכף לחמשים שערי קדושה כמ"ש בזוהר פ' בשלח וחמשים עלו בני ישראל ממצרים ע"ש והנה אמרתי פי' הפסוק עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו ע"ד שאמרו רז"ל בברכ' דף ה' לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא ק"ש וע"ש וענין הרגזה זו לאו שיאמר גירא בעיניך שיטנא דהלא אמרו רז"ל בקידושין דף פ"א שאסור נעשות כן ומביא כמה מעשיות בגמרא שאסור להתגרות בו כי הוא עושה עבודתו שנברא בשביל זה להסית ולהדיח בשלימות גדול אלא ענין הרגזה זה פרושו שצריך האדם נעבוד השי"ת בכוחות ובמדות ובתאות של היצה"ר ובזה עושה מיצה"ר יצה"ט ותאוות התענוגים הוא מביא לאהבת הבורא שהוא תענוג התענוגים ועל הבעל תשובה הוא דברים כפשטן שצריך תמיד לרגוז היצה"ר ולחשוב תמיד כאלו הוא עומד אצל העבירה שעשה ומתחרט עליו וזובח את יצרו ומתודה עניו וזהו פי' וחטאתי נגדי תמיד וזהו פי' עירי צפון תעורר היצה"ר ותרגיז אותו תמיד ותעביד השי"ת בכוחותיו ובמידותיו ובתאוותיו וכל האהבות שלו תביא לאהבת הבורא וזהו ובואי תימן תביא את אהבת תימן הוא דרום מדת חסד אהבת הבורא ית' ואח"כ הפיחי גני וכו' ואח"כ יבא דודי לגנו יהי' אצלך השראות שכינה כמ"ש בזוהר על ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם בתוכ' ממש והנה בר"ה או בשאר עתים כשבאו עם בני ישראל ללחום עם היצה"ר צריכין להיות באחדות גדול כמ"ש כמה פעמים וכן יסד הפייטן אגודים בצרה לשפוך תחנה וזהו שאמר שמע ישראל שמע לשון וישמע שאול את העם כלו' שתהיו באחדות גדול ואמר אתם קרבים היום ובחינת אהבה מכונה בשם יום ע"ש יומם יצוה ה' חסדו וז"ש אתם קרבים היום ר"ל אתם מרגיזין היצר הרע עם אהבת שנו למלחמה עליו שתביאו אותם לאהבת הבורא אל ירך לבבכם ואל תערצו וכו' כי בודאי תנצח אותו כי ה' אלהיכם ההולך עמכם והנה האדם נקרא הולך כשעובד השי"ת והולך ממדרגה למדרגה ואם ח"ו אינו עובד השי"ת אז נקרא בשם יורד וכן מצינו בהש"י ב"ה וב"ש כשאנו עובדין השי"ת אז אנו מוסיפין כח למענה כמ"ש תנו עוז לאלהים ואז יש להשכינה עלי'