אורח לחיים שסו

העם וכו' כלומר שהוא מיוחד בעם שהוא צדיק גמור ועל האנשים שאינם רוצים ליתן לצדיק גמור צריכין אימוץ הלב וטענה כנ"ל וע"ז אמר לא תאמץ את לבבך ועל האנשים שאינם רוצים ליתן לשאר אביונים אמר ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון ואמר כי פתוח תפתח הוא מקור בחכמ' הדקדוק כמו פקוד ר"ל כי האביונים המקבלים ובפרט הצדיק הוא הפותח המקור של השפע תפתח חת ידך ר"ל שהוא ג"כ פותח חת ידיך שתוכל לקבל כי הוא הפותח שני יודי"ן של הוי"ה ואדנ"י כנ"ל לו ר"ל בשבילו יפתח השני יודי"ן כי הוא הצינור כמ"ש כל העולם ניזון וכו' והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו להבין מה שאמר אשר יחסר לו הול"ל חסר לו עיין פי' רש"י ונראה דהנה שמעתי קושיא למה אין כופין את העני שאינו רוצה לקבל צדקה הלא כופין על מדת סדום כשזה נהנה וזה לח חסר ואמרו רז"ל יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני העני עושה עם בעה"ב וא"כ הבעה"ב נהנה מאד והעני גם כן אינו חסר ולמה אין כופין את העני שאינו רוצה לקבל ונראה דלא קשה דאמרו רז"ל בפ"ח דפיאה משנה ט' מי שצריך ליטול ואינו נוטל אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו וא"כ הוה חסרון לעני שנוטל שאם לא יטול בעת הצורך יהיה עשיר לבסוף ויפרנס את האחרים וזה שאמר והעבט תעביטנו שיתן לו דרך הלואה כשאינו רוצה לקבל כפירוש רש"י וקשה למה אין כופין אותו שיקבל ע"כ מחמת זה נהנה וזה אינו חסר כנ"ל לזה חמר אשר יחסר לו ר"ל שיחסור לעני לבסוף לשון עתיד שיחסור לו בסוף אם יכוף אותו לקבל וח"כ אין כופין דהוה חסרון לעני כנ"ל וע"כ צריך ליתן לו דרך הלואה

א"י כי יהיה בך אביון וכו' להבין מה שאמר מאחד אחיך שהוא מיותר ועל באחד שעריך בארצך פי' רש"י שבא להשמיעני דעניי עירך קודמין ועל אשר ה' אלהיך נותן לך לא פירש כלום ולכאורה הוא מיותר דודאי הכל מאת השי"ת ופשיטא ארץ ישראל ונראה דהנה אמרתי פירוש הפסוק בתהלים אלהי חסדי יקדמני אלהים יראני בשוררי ומלת חסדי כתיב בוא"ו ונקרא ביו"ד דאיתא בזוהר פ' וירא דף ק"ד מאן דרחים ליה קב"ה שדר לי' דורנא ומאן ניהי מסכנא ע"כ וכן מצינו בגמרא דשבת דף קנ"ו במעשה דברתא דר' עקיבא ששלח לה השי"ת עני בשעת נשואין ורחמה עליו וניצלה ממות והוא מחסדי השי"ת כשאוהב את האדם ויש עליו דינין אז שולח לו השי"ת עני הגון שיגמול חסד עמו וינצל וזהו שהתפלל דוד המלך ע"ה על זה שישלח לו השי"ת הדורן הזה עני הגון או שאר מצוה גדולה ויעזור לו ג"כ השי"ת שיעשנה כתקונה קודם שיבוא עליו מנחמה מאדם רע או שאר פורעניות ובודאי ינצל והוא ינצח אותם וזהו שהתפלל אלהי חסדי יקדמני וע"כ כתוב בוא"ו חסדו שזהו חסדו שישלח לו השי"ת עני הגון או שאר מצוה גדולה ויעזור לי שתעשה חסד תמיד וזה חסדי חסד שלי יקדמיני קודם שיבוא עלי איזה מלחמה ושאר דינין ואחר כך בודאי אלהים יראני בשוררי שבודאי אנצח אותם והנה אמרו בגמרא דבבא קמא דף ט"ז דרש רבא מאי דכתיב יהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם אפי' בשעה שעושין צדקה הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים כדי שלא יקבלו עליהם שכר ושמעתי מפי אדוני אבא מורי הרב הגדול זלה"ה פירוש הגמרא דהיכא מוכח מהאי קרא בעת אפך עשה בהם קללה זו דהנה במצות צדקה יש שני מיני מצות אחד שמחסר ממונו בשביל מצות הבורא יתברך על מצות צדקה והשני מה שמחיה את העניים וכל המקיים נפש אחת מישראל וכו' והנה כתוב מתן בסתר יכפה אף צריך לבאר איזה מצות ממצות צדקה הוא יכפה את האף ובודאי נראה דזה המצוה שמחיה אותם זה כופה את האף וע"כ צריך להיות בסתר שלא יבושו העניים דאי אמרינן בזו המצוה מה שמחסר ממונו הוא כופה את האף קשה למה דוקא בסתר כי מה חילוק אם הוא מחסר ממונו עבור השי"ת בסתר או בגלוי סוף סוף כשנותן לעני מחסר ממונו אלא ודאי בזו המצוה מה שמחיה את העניים הוא כופה את האף וע"כ צריכין ליתנם בסתר שלא יבושו ולפי זה אם הוא נותן צדקה לאדם רשע אשר טוב מותו מחייו אין לו אלא שכר מה שמחסר ממונו בשביל מצות צדקה שכוונתו לעבודת הבורא שהוא אינו יודע אם הוא אדם רע כזה אבל לא מה שמחיה אותו