אורח לחיים שסה

לעשר בשביל כוונות העשירות וכמ"ש בחנוני נא וכו' שכתוב במצות מעשר למען תלמד ליראה את ה' כי זה הוא כמו שמלמדין הקטן ביראה שלו וכשבא לשכל ממילא מפשיט יראתו כן הוא במעשר שביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש חסרון כיס וכדי שילמוד הגוף במצות קיום המעשר בשביל הנאתו ובאמת צריך להפשיט אח"כ ממחשבה זה רק לקיים מצות מעשר ככל המצות לא להנאת עצמו רק לעשות יחוד ולקיים מצות בוראו ובאמת כשחושב בנתינת מעשר לקיים מצות בוראו לבד ולא להנאתו בשביל זה נח יקופח העשירות הבא בשביל נתינת המעשר וכמ"ש פירוש הפסוק מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו כלומר זה מלוה ה' אף שהוא חונן דל וחונן הוא במתנות חנם כלומר שנותן לדל מתנות חנם בשביל מצות בוראו ואין מתכוין להנאת עצמו להלות לה' שיחזור לו עם רווחים גדולים ואף על פי שאין מתכוין להיות מלוה לה' אעפי"כ הוא מלוה ה' וגמולו ישלם לו בעשירות שכר הבאה בשביל נתינת המעשר והנה מדת מלכות נקראת עשירית האיפה ולית לה מגרמי' כלום רק כל ספירה נתנה לה עשירית דלהון ואשתארת כולהן ספירין תשעה תשעה וכמ"ש כמה פעמים בתיקונים ובתקונא חד ועשרין דף נ"ד וז"ל וכד נטיל כל חד חולקי' אשתארת עשורא מכולהו טפין דנעילת ההוא יבשה דאיהו עשירית האיפה סולת ובגינה מעשרין וכו' אבל כל ספירין כל חד איהו תשע ומלכות בה אשתלים כל חד לעשר ע"ש וידוע שיש שני מיני זווגין אחד יסוד ומלכות הוא ה"א תתאה ד"י ואחד עמודא דאמצעיתא עם מלכות הוא ד' עם וא"ו וכתיב שם דף הנ"ל בתיקונים שהבאתי לעיל וכמה דכל ספירין נטלין חלקיהון מההוא טפה הכי נטלין מזרע דאיהו וא"ו ע"ש כי גם מדת יסוד לית ליה מגרמי' כלום רק איהו כללות מן הוא"ו דאיהו שית זמנין עשר ואיהו עשירית מן ריש דרגין וזה שאמר במדרש הנ"ל עשר בשביל שתתעשר היינו שמדות מלכות בעצמה שלית לי' מגרמי' כלום בגינה מעשרין שיבוא נה הארה מן היסוד המאיר לה ונותן בה כל השפעה מכל הספירות ויבא עשירית למדת מלכות וכמ"ש בתיקונים ובגינה מעשרין לעשות יחוד שיבא לה כל השפעות ולא בשביל עשירות הגשמיות ומעשר השני של מדת יסוד שג"כ לית לי' מגרמי' יהיה כמעשר קמא היינו חומש כדי שיהיה זווג וא"ו עמודא דאמצעיתא עם מלכות וזהו עשר בשביל שלא תתחסר כלומר שלא יחסר למלכות זווג וא"ו עמודא דאמצעיתא ולפי שמעשר בתרא הוא כמעשר קמא שלא יחסר למלכות זווג הוא"ו שהוא תורה על כן אמר רמז למפרשי ימים להפריש אחד מן עשרה לעמילי בתורה

כי יהיה בך אביון מאחד אחיך וכו' נא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון כי פתוח תפתח את ידך לו וכו' עיין פי' רש"י ז"נ להבין מה שכפל הדברים כי יהיה בך אביון ואח"כ אמר ולא תקפוץ וכו' מאחיך האביון וגם מה שאמר פתוח תפתח ונראה דהנה שמעתי בשם הרב החסיד המפורסם מו"ה יוסף חייקי' מק"ק אליק פי' הפסוק עיני כל אליך ישברו וכו' פא"י ומשביע לכל חי רצון דהנה אמרו רז"ל במסכת תענית דף כ"ד כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובים מע"ש לע"ש וכל נקרא הצדיק וז"ש עיני כל של הצדיק אליך ישברו ואתה נותן להם ר"ל לכל העולם בעתו פותח את ידיך ר"ל הצדיק הוא פותח את ידיך הצינור של השפעה וע"כ לא אמר פתח את ידיך אנא פותח לשין נסתר ר"ל הצדיק הוא הפותח ומשביע לכל חי רצון רצונו של כל אחד ואחד כי כולם נזונין בזכותו עכ"ד ודפח"ח והנה לפי הכוונה בתקונים בהקדמה ובסידור האר"י ז"ל פותח את ידיך דהיינו שני יודי"ן של הוי"ה ואדנ"י נראה דר"ל דהצדיק הוא הפותח המקור השפע מהוי"ה ב"ה והוא העושה בחי' כלי למקבלים שיוכנו לקיים השפעה והוא יו"ד של אדנ"י והנה יש שני מיני בני אדם אחד שאינו רוצה ליתן כלום אף לצדיק גמור וידוע לכל באמרו כיון שהוא צדיק הידוע לכל וכולם נותנין לו אינו צריך אליו או שבודק בדרכיו ובמעשיו עד שמצא איזה קושיא עניו ומחמת זה אינו רוצה ליתן לו ויש בני אדם שנותנין לצדיק גמור הידוע לכל ואינם רוצים ליתן לשאר אביונים וזה שאמר כי יהיה בך אביון מאחד אחיך המיוחד שבאחיך כמו אחד