אורח לחיים שסא

עצמו כי אעפ"י שיש לו יסורין ח"ו הוא ג"כ שמח ביסורין ואינו חפץ רק שיהי' להשי"ת תענוג ותענוג השי"ת שברא כל העולמות בשביל זה כדי להיטיב לישראל כי מדרך הטוב להיטיב ותענוג המשפיע לישראל הוא תענוג יותר מן בני ישראל שמקבלין תענוג ממנו ית' כשמשפיע עליהם כל הטובות וזה העובד מאהבה אין בו תענוג כלל מן הטובות כי אף מן יסורין יש לו תענוג רק שיש לו תענוג מן הטובות שמשפיע השי"ת מה שיש להשי"ת תענוג כשמשפיע טובותיו אל ישראל והיינו בעת שישראל הולכים בתורת ה' ומקיימים המצות והחוקים אז יוכל להשפיע עליהם טובותיו וכן יהיה כוונת ישראל לשמור מצותיו וחוקותיו וכו' לטוב לך כדי שהשי"ת יוכל להשפיע טובתו לך שזהו תענוג גדול אליו ית' וגם אפשר לומר לטוב לך שימשיך אליך חסד הראשון אשר נגלה קודם בריאת עולמות הנק' יסוד החויר ומדה של יסוד נק' טוב וזהו לטוב לך שימשיך עליך הטוב דלעינא

א"י ועתה ישראל וכו' להבין דאמר לשון שחלה ולא אמר מה ה' אלהיך מבקש ממך ונראה דהנה הרב בוצינא קדישא החסיד המפור' מוהר"ר דוב בער זללה"ה אמר פי' הפסוק ולך ה' החסד כי חתה תשלם לאיש כמעשהו ע"ד משל ראשי מדינה שהמליכו את אחד למלוך עליהם ואח"כ המלך גומל חסד ומשלם שכר לראשי מדינה שנתנו לו גדולה כתר מלכות ואי אפשר למלך שיעשה טובה עם כל אחד ואחד כמו שעשה לו טובה כי אי אפשר ליתן כתר מלכות לכל אחד ואחד אבל השי"ת ברחמיו וברוב חסדיו הצדיק אשר מקבל על עצמו עול מלכותו ויראת ה' וממליך הש"י על עצמו נותן לו השי"ת מדת מלכות שיהא מנהיג את כל העולמות כרצונו וחפצו כמ"ש מי מושל בי צדיק הקב"ה גוזר גזירה וצדיק מבטלה וזהו לך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ממש שיהא הוא מנהיג את העולם כרצונו עכ"ד ודפח"ח והנה בלשון הגמרא שאלה הדרא בעיני' הדבר הזה ממש ששואל הוא מחזיר ומדת יראה היא מדת מלכות וע"כ אמר מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה כי אם תקבל עליך יראתו ומלכותו יהיה רק בדרך שאלה ותהדר בעיני' וינתן לך מדת מלכות שאתה תנהג את העולם כרצונך וחפצך ותבטל כל הגזירות רעות כנ"ל

רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם וכו' מלת רק אין נו פירוש וכל מקום שנאמר אכין ורקין אין אלא מיעוט ונראה דידוע שעולם חסד יבנה שהשי"ת ברא כל העולמות להיטיב לברואיו ולהשפיע להם כי מלת חסד הוא ח"ס דל"ת שחס הש"י על מדריגות התחתונות שהם בחי' דל"ת ומי שהוא שפל בחמת והוא בבחי' דלות אז השי"ת שורה עמו כמ"ש מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח ומשפיע עניו חסדים גדולים וזהו רק באבותיך ר"ל המיעוט שהי' באבותיך שהיו ממעטין עצמן כמו אברהם שאמר ואנכי עפר וחפר ועי"ז חשק ה' לאהבה אותם כי מדת חסד הוא אהבה ועי"ז שהיו ממעטין עצמן חשק ה' לאהבה אותם להשפיע להם חסדו פרשת ראה

ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלהיכם אשר אנכי מצוך היום והקללה לה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי וכו' ללכת אחרי וכו' להבין מלת היום הוא מיותר וגם שכלל ברכה וקללה ביחד ושם אמר ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע ובחרת בחיים וכאן כלל ביחד ברכה וקללה וגם שאמר אשר תשמעו אל מצות ה' והול"ל אשר תעשו את מצות ה' אלהיכם וגם אצל קללה אמר כמו שני דברים אם לא תשמעו וכו' וסרתם מן הדרך וכו' ללכת ונראה דכתב בש"ע א"ח סימן רל"א וז"ל בכל דרכיך דעהו ואמרו חכמים כל מעשיך יהיו לשם שמים שאפילו דברים של רשות כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש