אורח לחיים שנט

לטעום בו לא היו רואין המאכלין וע"כ היו בבחי' סומין ולא היו שבעין במן למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם שהוא הטבע כי על כל מוצא פי ה' יחי' האדם ולא תאמין בטבעיות וזה הי' בעבור שהשי"ת הי' רוצה להכניסם לארץ ישראל שהוא ארץ אשר ה' אלהיך דורש חותה ואינו כשאר ארצות אשר הם תחת השרים והמזלות והטבעיים ע"כ האכילם המן ארבעים שנה קודם ביאתם לארץ להודיעם שחיות שלהם אינו תלוי במזלות וטבעיים וע"כ אמר אח"כ בפ' שלאחריו המאכילך מן במדבר אשר לא ידעון אבותיך מזה המאכל אם יכולין לחיות ממנו למען ענותך שהי' עינוי להם שהיו רעבין ולמען נסותך לשון הרימו נס להגבי' ולרומם אותך שלא תהי' תחת המזלות והטבעיים אלא אין מזל לישראל כי הם למעלה מהמזלות והטבעיים אנא הם תחת כנפי השכינה השורה על ישראל כמו שאמרו בקש משה שלא תשרה שכינה אלא על ישראל ונתן נו שנאמר ונפלינו אני ועמך וכו' וזהו להטיבך באחריתך היא השכינה הנק' אחרית הימים

א"י כי לא על הלחם לבדו יחי' האדם יכו' דאיתא בזוהר זכאה בעי למירדף בתר חייבא וכו' וע"ד כתיב באהרן ורבים השיב מעין וכתיב בריתי היתה אתו החיים והשלום יכו' וזכי למחמי בנין לבניו וזכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאתי וכו' והנה בפסוק איתא אם תוציא יקר מזולל כפי תהי' רצה לומר אם יוציא צדיק מרשע כפי תהי' ר"ל ותגזור אומר ויקם כפי ה' וידוע מה שאמר אורך ימים בימינה אם לומד תורה נשמה מאריך ימים ושנים ולחם נק' התורה כמ"ש לכו לחמו בלחמי וז"ש לא על הלחם לבדו יחי' האדם ר"ל לא בעסק התורה לבד הוא מאריך ימים כי על כל מוצא ר"ל אם יוציא צדיק שנקרא כל ומוציא אותו מזולל ונקרא פי ה' כמ"ש כפי תהי' יחי' האדם ג"כ יאריך ימים ושנים כמ"ש בזוהר האי בר נש עליו כתיב בריתי היתה אתי החיים והשלום וזכו למחמי בנין לבניו כנ"ל

ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך לשמור את מצות ה' ואת חוקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך ועיין פי' רש"י ז"ל וז"ל כי אם ליראה רבותינו דרשו מכאן הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ע"כ להבין מה שאמר כי חם ליראה משמע שאינו חפץ השי"ת רק ליראה וכמו שמביא רש"י ז"ל לשון הגמרא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ודרשו כן מן הלשון כי אם ליראה וא"כ מה זה שאמר אח"כ תיכף ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד וכו' לשמור את מצות ה' ואת חוקותיו ובזה וכלל הכל כל התורה וכל המדות טובות וא"כ למה אמר כי אם ליראה משמעו שאין חפץ רק ביראה לבד וגם דחמר לשמור מצות ה' וכו' וגם לטוב לך ופי' רש"י ז"ל ואף היא לא לחנם אלא לטוב לך שתקבלו שכר והתנא הזהיר באבות חל תהי' כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס ונראה דאמרו רז"ל בגמרא דר"ה דף ט"ז כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרות בסופה שנאמר מרשית השנה ועד אחרית מרשית כתיב סופה שיש לה אחרית ואפשר לומר פי' הגמרא דכבר כתבתי בשם הרב הקדוש בוצינא קדישא מו' דוב בער זללה"ה פירש עשה לך שתי חצוצרות היינו שני חצי צורות היינו שהאדם בעצמו הוא חצי צורה שמקבל עליו מדת מלכותו ויראתו של השי"ת ולית ני' מגרמי' כלום וגם צריך להאמין באמונה שלימה כמו שכתב בתיקונים שהצורה עליונה לא נגמר אלא בבריאת אדם והיא ג"כ חצי צורה וכשהאדם מקבל עליו מדת מלכותו ויראתו אז נגמר הצורה עליונה וזהו שני חצי צורות ודפח"ח ונראה כוונתו עשה לך שני חצי צורות דבר הוה תמיד שתעשה לך בחי' זו שאתה חצי צורה ותקבל עליך תמיד מדת מלכותו ויראתו שלית לך מגרמי' כלום וע"פ מה שכתבתי בשם הרב הקדוש הנ"ל כמה פעמים שהאדם אין צריך לראות רק שיהא לו בחי' יראה בשלימות ואז ממילא בא לו בחי' אהבה כי בחי' יראה נקרא אשה יראת ה' ומדת אהבה בחי' דכר ודרכו של איש לחזור אחר אשה ודפח"ח והיות אדם שזכה שבא אליו מדת אהבה ומרגיש בעצמו שאוהב השי"ת ושמח ביסורין כדרך העובד מאהבה לא יחשוב כיון שבא אליו אהבת השי"ת השוכן ובוער בו אהבתו ית' שהוא צורה שלימה אלא יאחוז תמיד במדת יראה דלית לי' מגרמי' כלום והיא אינו רק חצי צורה כי אם ח"ו הוא