אורח לחיים שנה

פרשת עקב

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם וכו' ונראה דהנה כתוב ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו וכתבתי כמה פעמים בשם הרב הגדול בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה שהאדם אינו צריך לראות רק שיהי' נו מדת יראה בשלימות וממילא בא לו מדת אהבה כי מדת יראה נק' אשה יראת ה' ובחי' אהבה הוא בחי' דכר ודרכו של איש לחזור אחר אשה עכ"ד ודפח"ח ולכאורה אינו מובן הלא בפסוק זה נזכר ג"כ בחי' אהבה כמ"ש כי חם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו וא"כ אפשר שגם ולאהבה אותו שואל ג"כ השי"ת אבל באמת דבריו אמיתיים ומוכרחים עפ"י מה שאמרו בגמרא דברכות דף ל"ג והוא ברש"י ז"ל בפסוק זה כי אם ליראה רבותינו דרשו מכאן הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים עכ"ל ומדאמר הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים משמע שגם בחי' אהבה הוא בידי שמים חוץ מיראת שמים שהוא ביד אדם ודרשו ממשמעות הלשון כי אם ליראה וכו' וא"כ מה שכתוב אח"כ ולאהבה תותי זה אינו שואל השי"ת רק שאמר שהשי"ת שואל מעמך מדת היראה וכשיהי' לך מדת יראה יבא לך ממילא ולאהבה אותו כי דרכו של איש וכו' והנה כתוב בהקדמות תקונים דרגא תמינאה ביראת ה' וכו' מאן דאית בי' יראת ה' אייתי ליה לידי ענוה דאיהו שכינתא עילאה דיראת ה' עקב לגבה ע"כ ואשר קרא לבחי' יראת ה' עקב כמ"ש עקב ענוה יראת ה' אפשר לומר דכתבתי כמה פעמים בשם חותני הגאון החסיד מוה"ר ישכר דוב זללה"ה שע"כ נקרא יראה תתאה שצריך לירא תמיד שנא יפול למטה דהיינו בתענוגי הגוף ע"ש ודפח"ח והנה נראה מהמשלת ספר חרידים ג"כ יראה זו שצריך להיות ירא תמיד כנ"ל שכתב בסופו בדברי כבושים העולם הים סוער והגוף תל עפר בתוכו והנשמה איש עומד על התל ועץ החיים נטוי עליו וצריך להתחזק בעץ החיים שלא יפול בים סוער הוא העולם ע"ש וכתבתי כמה פעמים פי' המאיר לארץ ונדרים עלי' ברחמים ודוד המע"ה אמר בתהלים לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה היינו שיושבין בתוך האדמה כי האדם נברא משמים וארץ ביחד כמ"ש רש"י נשמה מעליונים וגוף מתחתונים וכל זמן שלא יפול הנשמה שהוא האדם בתענוגי הגוף נקרא ולדרים עלי' שהוא דר על הגוף וכאשר המשיל בספר חרידים במשל הנ"ל וכשנפל בתענוגי הגוף אז הנשמה יושבת בתוך תענוגי הגוף וכל מגמותיו ושכל הנשמה חיך להתחכם ולהתעדן בתענוגי העה"ז וזהו תבל ויושבי בה אעפ"כ הכל לה' וזה שכבר נפל לתענוגי העולם זה אינו ירא כלל רק זה שלא נפל לתענוגי העולם ועומד על האר ודר עלי' זה הוא מתירא תמיד שלא יפול למטה ובמה עומדים על הארץ היינו עם העקב דהייני העקב נוגע לארץ ועל כן המשיל בחי' יראה לבחי' עקב כי בעוד שהעקב עומד על הארץ יהי' לו בחי' יראה שלא יפול בתוך תענוגי העולם הזה ועולם השמיעה הוא בינה והיא שכינתא עילאה עולם הענוה וזהו והי' עקב כשתהי' בבחי' יראה הנק' עקב תשמעון את המשפטים כי מאן דאית ביה יראת ה' אייתי ליה לידי ענוה הוא עולם התשובה וזהו כשתהי' בבחי' יראה תשמעון המשפטים האלה ר"ל עם כל המשפטים והמצות תבא אל עולם התשובה והענוה וגם כשתהי' בחי' עקב ושמרתם וכו' תבא אל עולם אהבה כי דרכו של איש לחזור אחר אשה ועל כן ושמרתם וכו' כי החילוק בין עובד מאהבה לעובד מיראה הוא שהעובד מיראה אם בא לידו מצוה הוא עושה אבל אינו מחזיר אחרי' כמו שאמרו מצוה הבא לידך אל תחמיצנה אבל העובד מאהבה ממתין ומצפה מתי יבא לידו ואקיימנה ולשון ושמרתם כמו ואביו שמר את הדבר וזהו כשתהי' בבחי' עקב ושמרתם ועשיתם אותם תבא לבחי' אהבה ואשר אמר והי' עקב וכל מקום שנאמר והי' אינו אלא שמחה אפשר לומר כי בחי' יראה המביא לידי אהבה ולידי מדת ענוה היינו יראת ה' טהורה ולא מחמת מרה שחורה ולא מיראת עונש שאין בה שמחה כי יראת השפלות מחמת עונש