אורח לחיים לה

בריאת העולמות שצפה במעשיהם ובתענוג זה ברא הגן וזהו פי' ויטע ה' אלהים גן ר"ל שהשי"ת נטע הגן בעדן מקדם עדן הוא תענוג ר"ל בתענוג שהיה לו מקדם קודם בריאת הצדיקים ובתענוג זה ברא הגן עכד"ק ודפח"ח והנה אחר שנעשה דין ברשעים וימח את כל היקום וכו' וכשזכר השי"ת לנח ואשר אתו ויחסרו המים בכל יום אמר ותנח התיבה תיבה הוא דיבור מדת מלכות הי' לה מנוחה בחודש השביעי הוא תשרי שהוא חודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש שאז נתגלה לפניו שלשת אבות המתגלים בשלשה ימים הראשונים של ימי חג הסוכות כי ביום הראשון מדת אברהם שהוא בחמשה עשר יום לחודש השביעי ויצחק בששה עשר לחודש ויעקב בשבעה עשר יום לחודש נמצא בשבעה עשר יום לחודש השביעי כבר נתגלה הארת שלשת אבות וזה התענוג נתגלה לפניו בימים האלו קודם ביאת האבות בעולם וזהו ותנח התיבה בחודש השביעי בשבעה עשר יום לחודש על הרי ר"ל על זכות של האבות הנקראים הרים כי אין הישועה באה אלא בזכותם כמ"ש בזוהר בראשית דף ל"ט היכלא שתיתאה דא היכלא דחסידי וכו' ועילא מהאי פתחא אברהם ימינא דקב"ה ולפתחא אחרא קיימא יצחק דאיתעקד ע"ג מדבחא וכו' ולפתחא אחרא לגו קיימא יעקב שנימא וכו' וכד ישראל בעקו אתערו תלת אבהן ומתערי לה לשכינתא לאגנא עלי' עכ"ל אררט בא"ת ב"ש הוא ת"ג ג"ן כי האבות הם במקום הגבוה בגן עדן בהיכלא שתיתאה אשר אין למעלה מהם והם ת"ג שנ הג"ן

והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכור ברית עולם כו' להבין קשת לשון זכר וראיתיה לשון נקבה. ונראה דהשי"ת ברא האדם לכבודו כדי לקשר עולם העשי' שהוא ה' אחרונה שבשם אל הוא"ו וזהו לעבדה ולשמרה לעבוד ה' והנה בדור המבול שהיו רשעים ולא נתמלא כוונת הבריאה וכביכול הי' לשכינה ירידה ונמחה מן הארץ ואף ג' טפחים של עומק המחרישה נמחה וידוע כי ה"א אחרונה נק' ארץ ואח"כ אמר ה' לנח ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם וכו' שלא יבוא עוד מבול לשחת כל בשר אפי' שיהי' תמיד ח"ו רשעים גמורים יהי' תמיד זווג יסוד ומלכות וידוע כי אני נק' מדת מלכות וזהו ואני ר"ל שיהיה תמיד הוא"ו עם אני ויהי' תמיד זווג יסוד ומלכות אפי' שיהי' ח"ו רשעים גמורים ואף שיהיה הזווג בבחי' אחור באחור אבל תמיד יהי' בחי' זווג נקיים העולם וידוע כי מדת ברית יסוד נק' קשת ואם היא משפיע אל מדת מלכות אז נק' דכר ואם ח"ו אין משפיע אז לח נק' בשם דכר אבל ח"ו צור ילדך תשי תשש כוחו כנקבה והבטיח השי"ת לנח שיהי' תמיד בחי' זווג ומשפיע תמיד בחי' מדת ברית יסוד אל מלכות וזה שאמר והיתה הקשת בענן אפי' שיהי' בחי' מדת ברית בענן שיהי' רשעים על שם סכות בענן לך מעביר תפלה אף על פי כן וראיתיה ר"ל וראיתי ה"א אחרונה מדת מלכות לזכור ברית עולם ר"ל שיהי' בבחי' דכר ברית עולם ויוכל להשפיע לה"א אחרונה מדת מלכות לקיום העולם ואז יהי' בחי' ברית בחי' דכר וזהו לזכור ברית עולם כנ"ל

ויקטן ילד את אלמודד וכו' עיין פי' רש"י ז"ל ויקטן ילד שהי' עניו ומקטין את עצמו לכך זכה להעמיד כל המשפחות הללו עכ"ל ולהבין הזכי' שזכה עבור הקטנות להעמיד משפחות לדור הפלגה שיאמרו איש אל רעהו הבה נבנה וכו' ואפשר לומר דעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים ולא בא חלא להשמיענו סכום המשפחות שהעמיד הם שלשה עשר גימטריא אחד ועיקר להשמיענו מחמת שהי' מקטין עצמו זכה להיות דבוק באחד שהוא שורה את דכא ושפל רוח

ויאמר ה' הן עם אחד ושפה אחת לכולם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות עיין פי' רש"י ז"ל הן עם אחד כל טובה זו יש עמהן שעם אחד הם ושפה אחת לכולן וכו' לא יבצר בתמי' יבצר לשון מניעה וכו' וי"ל דרש"י ז"ל פי' בפסוק ומשם הפיצם וכו' וז"ל וכי איזה קשה של דור המבול או של דור הפלגה אלו לא פשטו יד בעיקר ואלו פשטו יד בעיקר להלחם בו ואלו נשטפו ואלו לא נאבדו