עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אורח לחיים

אורח לחיים שמט

Orach leChaim 349 · אורח לחיים · free full Hebrew text

Open in the reader →

קדישא מוה' דוב בער זללה"ה אמר כי האדם יכול לפעול בדיבורו ולהמשיך טובה אף לפי הנראה הוא רעה כמו נחום איש גם זו ע"י שאמר גם זו לטובה הי' ממשיך לשם טובה ונעשה מרעה טובה גדולה עכ"ד ואמרתי זהו פי' הפסוק כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה דהנה מצינו בדברי רז"ל שח"ו יוכל ג"כ להמשיך להיפך ח"ו לרעה כמו שאמרו רז"ל בכתובות דף ח' לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן ונמצא יוכל האדם להמשיך בשפתיו או מדת חסד כאשר ידבר טוב או ח"ו מדת גבורה כאשר ידבר רע ואמרו רז"ל ביומא דף ס"ז שהיו קושרין חוט השני על פתח אולם והי' מלבין וזהו סימן שנמחל עונותיהם של ישראל כי גוון לבן הוא בחי' חסדים ולהיפך הוא מדת הדין אם היה נשאר אדום מדת גבורה וזהו כחוט השני שהיו קושרין בפתחו של היכל אם הי' לבן הוא בחי' חסדים ולהיפך ח"ו הי' בחי' דין כן שפתותיך שתוכל להמשיך בשפתים חסדים או ח"ו להיפך וכשתדבר דברים טובים תמשוך הכל טובה וחסד או חס ושלום להיפך תמשוך בחי' דין וזהו ומדברך נאוה ע"כ תראה שיהי' דיבורך נאוה שתדבר טוב תמיד ולא תוציא מפיך דבר רע ותמשוך טוב בדיבורך כנ"ל וידוע שהוי"ה הוא רחמים ואלהים הוא בחי' דין וזהו שאמר ואתם הדבקים בה' ר"ל שהוי"ה מדת רחמים אלהיכם ר"ל אעפ"י שתהי' אלהיכם בחי' דין אעפ"כ תהי' תמיד דבוק בהוי"ה מדת רחמים ותאמר שהיא טובה גדולה ורחמנות מאת השי"ת ועי"ז תמשיך לשם טובה גדולה וזהו חיים כולכם ר"ל חיים של כולכם יהי' היום כי יום הוא בחי' חסדים כמ"ש יומם יצוה ה' חסדו עי"ז שתהי' דביקים תמיד בהוי"ה מדת רחמים אעפ"י שתהי' בבחי' אלהיכם תמשיך לשם בדיבורכם חסדים ויהי' חיים של כולכם תמיד בחסדים וזהו היום כנ"ל

ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי לעשות כן בקרב הארץ וכו' להבין מלת כן הוא מיותר והי' די באומרו לעשות בקרב הארץ וגם להבין מלת ראה מה ראי' שייך בה ונראה דהנה הרב הקדוש המגיד זללה"ה אמר על מה שאמרו רז"ל בכתובות דף ה' גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דהנה השי"ת ברא עולמו והוציא יש מאין והצדיקים מפשיטין הכל מן הגשמיות וממליכין על הכל השי"ת ועושין הכל בדו"ר במוחין גדולים ומביאין הכל לחכמה ובינה הנק' שער אין ונמצא עושין מיש אין עכ"ד וידוע מ"ש בזוהר כי אורייתא מחכמה נפקת וחכמה נקרא ראי' כי הוא בחי' עינים וז"ש ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר וכו' ר"ל מחכמה הנקרא ראי' למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר וכו' כי אורייתא מחכמה נפקת לעשות כן ר"ל ותעשו אתם כן ותכניסו כל הדברים הגשמיים לשורשם לחכמה בקרב הארץ אשר וכו' ר"ל אף בדברים הגשמיים מאוד שהוא בטבור הארץ אעפי"כ כולם בחכמה עשה ועיין מ"ש בזוהר ובמחשבה איתבריאו כי חכמה אומר ובינה עושה ועיין מ"ש האריז"ל ולפיכך אתה צריך להביא כל הדברים הגשמיים לשורשם שהם חו"ב שער אי"ן

ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. להבין הלא החוקים היינו לבישת שעטנז ופרה אדומה ודומיהן שהם בלי טעם רק חוק וגזירת המלך ושטן ואו"ה משיבין ע"ז ומונין את ישראל בשביל החוקים ואם ישמעו העמים את כל החוקים יאמרו על ישראל שהם עם חכם ונבון הלא הסברא הוא להיפך ואפשר לומר דהנה כתבתי כמה פעמים החילוק בין עובד מאהבה לעובד מיראה שהעובד מיראה עושה רק כפי החיוב ואם בא לידו המצוה צריך לעשותו תיכף ואינו מחמץ המצוה כמו שאמרו במדרש כל המצות אין צריך לרדוף אחריהם כדי לקיימן רק מצוה שבא לידך אל תחמיצנה בר משלום שצריך לרדוף שנאמר בקש שלום ורדפהו אבל העושה מאהבה יושב וממתין ומצפה מתי יבוא לידו המצוה ויקיים אותה ויעשה רצון בוראי וגם עשייתו המצוה שאהבה הוא בחשק והתלהבות גדול נעשות נחת רוח ליוצרו ובכל עשיית מצותינו אנו עושין יחוד יסוד ומלכות וכשעושה מאהבה עושה היחוד בהתלהבות וחשק גדול ולא כן העושה מיראה וזהו נראה וניכר בחוש השכל