אורח לחיים שלה

מצות עשה הוא מתיחס כנגד אותו אבר שבנר"ן שלו וכן השס"ה מצות ל"ת נגד הגידין וכשמקיים המצות מזכך נר"ן שנו ואח"כ בא לו בחי' אהבה וכשרואה שפגם איזה דבר עושה תשובה מאהבה הוא בינה ששם זדונות נעשות כזכיות וזהו פירש הפסוק אצל המצות ומתוקים מדבש ונופת צופים גם עבדך נזהר בהם ולשון נזהר כמו והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע וזהו גם עבדך בחי' יראה נזהר ומזכך בהם בקיומו המנות בשמרם עקב רב כלומר שבתחילה אני שומר את המצות בבחי' יראה הנקרא עקב כמ"ש עקב ענוה יראת ה' ואח"כ בא לו בחי' אהבה ממילא וכשעושה תשובה מאהבה אז הוא במדת ענוה עונם התשובה ששם זדונות נעשות כזכיות וזו הבחי' נקרא רב כמ"ש בזוהר מאן דאיהו זעיר איהו רב וכשהוא בבחי' ענוה הנקרא רב משם הוא זוכה לחכמה כי חכמה נח אשתמודע אנא בביתי' היינו בינה כי חו"ב הם תרין רעין דלא מתפרשן וזהו טובה חכמה מכלי קרב כלומר אימת טובה חכמה כשהחכמה בא מכלי קרב היינו שיש לו בחי' יראה מקודם ובחי' יראה הוא נקרא כלי קרב ששם עיקר מלחמת אדם עם היצר הרע כי אח"כ בא לו כל המדריגת ממילא כי הבחי' יראה אייתי לי' לידי ענוה עולם התשובה ומשם זכה חכמה וזו החכמה שבא לו מכלי קרב הקדום עד שזכה לחכמה זו החכמה הוא טובה אבל יש אדם שהחכמה הוא לו בתולדה ואין לו בחי' יראה תתאה כי צדיק ורשע לא קאמר וכמ"ש בזוהר חדש בסופו בתיקוני' דף ס"ט ע"א ד"ה עוד לפ' וירא וכו' וז"ל שם דקודם דייתי כל בר נש לעלמא קודם יצירתי' המלאך ממונה על האי טפה וקב"ה גזיר עלי' אם יהי' נביא או חכם או בעל מקרא ומשנה או מארי רוח הקודש או מארי בת קול דאתנהיג בת קול במילולא דילי' ויימא הלכה כפלוני או אם יהי' טפש אבל רשע וצדיק לא קא גזר עכ"ל וזו החכמה שיש לאדם שנגזר עליו קודם היצירה ואין לו בחי' יראה הנקרא כלי קרב לא טובה וזהו שאמר אח"כ וחוטא אחד כי כוונת אחד בק"ש היינו שיחבר בחי' ד' מדת מלכות הנקראת יראת ה' עם א"ח שבספירות הקדו' וחוטא לשון חסרון כמו והיתי אני ובני שלמה חטאים וזהו וחוטא אחד מי שהוא בחסרות באחד שאינו מזווג מדת מלכות עם א"ח הקדום שיהי' אחד יאבד טובת הרבה אף אם נגזר עליו קודם היצירה וזה שאמר המדרש ומקנה רב כלומר קנינים וטובת רבות לבני ראובן אותם שהם במדריגות חכמה ויש להם גם בחי' יראה תתאה כי חכמה נקרא ראי' כי יראה אותיות ראי' הוא חכמה שנקרא יראה עלאה וזה ראו היא חכמה בן שם של ב"ן היא בחי' יראה ולבני גד אותם שהם גומלי חסד עם ד"ל כי ר"ת ג"ד גומל דל כלומר שגומלין חסד עם השכינה ה"א אחרונה בחי' דל וממשיכן לה מן א"ח להיות אחד וזה שאמר המדרש שלוש מתנות ברא הקב"ה בעולם חכמה וגבורה ועושר והקב"ה גוזר על האי טפה שיהי' חכם או גבור או עשיר זכה לאחד היינו שממשיך א"ח לד' לבחי' יראה שהוא בחי' דל"ת אז נוטל וכו' כי כשממשיך התשע ספירות להשפיע למדת מלכות דלית לי' מגרמי' כלום ויש נו בחי' יראה תתאה דלית ני' מגרמי' כלום וממליך השי"ת על הכל וממשיך א"ח לד' שיהי' בחי' אחד אז נמשך לבחי' יראה מדת מלכות כל הטובת שיש בא"ח וזהו זכה לאחד להמשיך א"ח נד' להיות אחד אז ממילא זכה בכולן כמו שאמר הלל שהי' בבחי' יראה כי הלל גימט' ס"ה כמנין אדני בחי' מלכות ע"כ אמר אם אני כאן אם בחי' יראה כאן וממליך השי"ת על הכל ויודע דלית לי' מגרמי' כלום ומבקש מהשי"ת על הכל וע"כ בחי' מלכות הוא תפילה כי כשיודע דלית לי' מגרמי' כלום אף הטובת שיש בו בתולדה הכל מאתו ית' הוא מבקש מהשי"ת על הכל שישפיע אליו ואז הכל כאן כנ"ל

בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצנאכם והיוצא מפיכם תעשו להבין הלא זה הוא מיותר כי אמר תנאי כפול בזה וגם מה שאמר בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצנאכם מה צורך בזה הלא הם בעצמם רוצים ומבקשים דבר זה והול"ל ולזרז אותם והיוצא מפיכם תעשו ותו לא ונראה ע"ד איש כי ידור נדר וכו' לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה ובא לומר ולזרז את האיש אשר נדר או שבע שבועה שנא יוציא שום שקר מפיו ופשיטא שלא ידבר לשון הרע ורכילות וכל דבר הפוגם ברית הלשון ואם יזהר שלא יפגם ברית הלשון אז בוודאי יקיים דברו אשר ידור או אשר ישבע כי דיבורו יהי' קדוש אבל אם יפגום בדיבורו