אורח לחיים שלב

שהפקירו לזנות ועשו מעשה פעור לפניהם ונתאוו להם והוציאו דמות פעור שישתחוו ואז ישמעו אליהם כמו שפי' רש"י ז"ל וכיון שהשתחוו מיד נצמד כמ"ש באור החיים שסיבת השתחוואה גרם הצימוד כי פעור מאנס ומושך עובדי' וע"כ כתבתי שם מי שיש לו הרהורי זווגים שפלים ומחשב במחשבת השיקוץ והתיעוב והנבלות כמו שעושין עבירה ונהנה ח"ו ממחשבה זו זהו ח"ו מעשה פעור שמאנס ומושך עוד נדבר זה ותקנתו שישיב בתשובה על פגם הברית ועל הרהורים אנו וינצל מהרהורים אלו כי אמרו ז"ל בסוטה דף י"ד אמר רבי חמא בר חנינא מפני מה נקבר משה אצל בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור וע"ש בתוספת בשם המדרש בכל שנה ושנה בעת שחטאו ישראל בבנות מואב באותו פרק עולה למענה לקטרג ולהזכיר עון וכשרואה קברו של משה חוזר ושוקע וע"כ כיון שנתעורר בו מחשבת התיעוב והנבלות של הרהורים זווגים שפלים שהוא שמץ מפעור ישוב בתשובה על הרהורים אלו ועל פגימות הברית שהוא דרגא דמשה כי חי אפשר לשום בר ישראל לשוב בתשובה שלימה עד שנותנין לו משמים חלקו שיש לו במשה שהוא כלול מששים רבוא ואתפשטותי' בכל דרא ודרא לאשלמא כולהו מפגימו דלהון ועיין בתיקונים ובס' חרדים בסופו וכיון שאחז בתשובה דרגא דמשה הוא מכניע למחשבת של פעור ועיין באור החיים בפסוק צרור את המדינים באמצע דבריו וז"ל שהלא תמצא שהיתה המגפה בישראל עד אשר ספו תמו כל הנצמדים לבעל פעור דכתיב כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלהיך מקרבך ובהכרח אתה לומר כי לא על הכ"ד אלף שאמר הכתוב ויהיו המתים וכו' ארבעה וכו' הוא אומר שחלו היו משבט שמעון ומתו על שרצו לשלוח יד בפינחס כמאמרם ז"ל והכתוב אמר אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו הא למדת שהשמיד גם כל הזונים לבד הכ"ד אלף עכ"ל ע"ש ואפשר לומר לפי דברי התנחומא שמשה רבינו טעה בזה שאמר לפינחס כשאמר לו מקובלני ממך הבועל ארמית קנאין פוגעין בו לא הי' לו להשיב לפינחס קריינא דאגרתא להוי פרוונקא אלא הי' נו לילך בעצמו ולמסור נפשו כמו שעשה פינחס ואם הי' עושה כן הי' מעביר ע"ז של פעור לגמרי כמו שבעגל שמסר נפשו על ישראל ואמר ואם אין מחני נא וכו' והי' לו כח אח"כ להעביר את העגל לגמרי ולטחון אותו כן אם הי' מוסר נפשו בע"ז של פעור ונעשות מעשה פינחס הי' מעביר ע"ז של פעור לגמרי וזהו שרמז לו השי"ת במלת נאמר רמז לתשובה שכתב בליקוטי תורה הרי שאמירה הוא בבינה שנאמר אמרי בינה ובינה הוא עולם התשובה כלומר שיעשה תשובה על שלא הנך בעצמו לקנא קנאת ה' צבאות במעשה זמרי כמו שעשה פינחס ואמר אחר תאסף על עמך עיין באור החיים שכתב בפסוק נקום נקמת ה' וכו' וז"ל ואומרו אחר תאסף אל עמך נראה כי נתכוין לומר נו שקודם לכן אינו שלם התיקון ליאסף אל עמיו פירוש שהי' לו מונע בדין וימנעהו מלגשת נפשו למקום מושבה שיקרא עמיו כידוע עכ"ל ואפשר לומר הטעם על דבריו כי התורה נקראת על שמו תורת משה והי' משה רבינו צריך נקיים כל התורה גם הלכה זו שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו ולפי דברינו אמר לו השי"ת ורמז לו במלת לאמר שיעשה תשובה על זה ונתחכם משה לתקן זאת בתשובה על שלא מסר נפשו על ישראל כפנחס והשי"ת גילה לו שאי אפשר לו ליאסף אל עמיו עד שיתקן הי' מזרז נפשו בתיקונו ולא איחר הדבר לנקום ממדין והי' יכול לחיות אלא מסר נפשו למיתה וזהו התיקון על שלא מסר נפשו מקודם במעשה זמרי וגם אמר אל העם לאמר שהם יעשו תשובה כי כל האיש אשר הלך אחרי פעור במעשה השמידו ה' אבל העם היינו ההמון עם שלא עשו מעשה רק נכשלו במחשבה ומחשבה של ע"ז ג"כ נענש עליו על כן אמר אל העם מי שיש לו מחשבת פעור יעשה תשובה ולמד אותם איך יעשו תשובה היינו החלצו מאתכם היינו שתחליצו עצמכם מן היצה"ר הדבוק אתכם ולא תכוונו במלחמה זו לנקום צער שלכם מיתת בניכם או אחיכם ומשפחתכם שהלכו אחרי פעור רק תכוונו במלחמה זו לתת נקמת ה' במדין וימסרו נפשם במלחמה זו לנקום נקמת ה' במדין שגרמו שיפגמו ישראל בשורש וגרמו חמת יו"ד כאשר כתבתי למעלה וזהו ויהיו על מדין ולשון תהי' היינו בהוייתו תהי' במחשבה זו לבד יהי' על מדין לתת נקמת ה' במדין ולא להנאת עצמו וכיון ששמעו ישראל שצריכין לתקן מחשבת פעור