אורח לחיים שטז

וכובשין את היצר תחת ידם אבל בעלי תשובה שנתפתו ביצר הרע ויש להם התלהבות היצר וכשישובו בתשובה שלימה זדונות נעשות כזכיות ועושין מן העבירות מצות ומן היצר הרע יצר טוב ועובדין השי"ת בכח אש והתלהבות היצר שלא טעם בו הצדיק ואף שהצדיק הוא מעורר הרשע כדי להשיב אליו יתברך אעפי"כ כשהוא בבחי' בעלי תשובה הוא גדול מצדיק גמור וזהו פי' והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה וכו' ובית יעקב הוא איש תם שנא חטא הוא יהיה בחינת אש לעורר הרשעים כדי לשוב בתשובה שלימה וכשישובו בתשובה שלימה אז נקרא בשם יוסף כי אין נקרא יוסף אלא אם בא לידו דבר עבירה וניצול ממנו כמו שכתוב בזוהר וע"כ בית יוסף נקרא להבה כי יש בו התלהבות היצר ואמורי נקרא יצר הרע שהוא בחי' גדלות כמו שכתיב בתיקונים תקונא עשרין וארבעה וז"ל ועוד לבא הוא אגוז ומאן דתבר קליפה דיליה דאיהו יצר הרע עני' אתמר לב נשבר ונדכה אלהים נא תבזה וגסות לבא דאיהו שלים בקליפין דילי' ולא אתבר עני' אתמר תועבת ה' כל גבה נב ושכינת' לא שרי' עלי' הרי שהיצר הרע שהוא קליפת הלב היא בחי' גדלות ומקרא מנא כתוב ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזי' גבהו וכו' וע"כ נקרא היצר אמורי וזה שאמר כי חשבון כלומר זה הצדיק שהוא ממארי דחושבנא עיר סיחון ועיר הוא לשון התעוררת כמו אם תעירו ואם תעוררו והצדיק הוא מעורר הרשעים שהם בחי' סיחון שמהלך אחר יצרו מחמת סיחה נאה וחלקלקות לשונו והוא מעורר בחי' סיחון להיות מנך על היצר הנקרא אמורי כשישוב בתשובה שלימה וכ"ז הוא התעוררת הצדיק הנקרא חשבון ואמר אח"כ והוא נלחם במלך מואב הראשון והוא זה החשבון הוא הצדיק נלחם במלך מואב הראשון היינו עם היצר הרע הנק' מלך זקן ומואב הוא מאב כי מאת ה' היתה זאת שברא היצר לפתות לבות בני אדם כדי שיהיה שכר ועונש כמו שכתוב בזוהר תרומה וזה הצדיק נלחם עם מלך מואב הראשון עם היצר ויקח את כל ארצו מידו היינו בחינת יראה שלו שנלכד ביד היצר לקח מידו עד ארנון ובית המקדש שהוא מקום השראת שכינה נק' גורן ארנון ובעוד היצר דבוק בו אי אפשר להיות באדם הזה השראת שכינה כי אין אני והוא יכולין לדור וכשנפרד מהיצר עשה בעצמו השראת שכינה לקיים ושכנתי בתוכם על כן יאמרו המושלים ביצרם הם הצדיקים יאמרו תמיד אל הרשעים שהם בבחי' סיחון בואו גם אתם חשבון להיות ממארי דחושבנא לעיין בעבירות שלכם לשוב בתשובה שלימה תבנה ותכונן תבנה בעוה"ז ותכונן בעוה"ב עיר סיחון מי שהיה בבחי' סיחון כשיהיה בעל תשובה יעורר לאחרים ג"כ נשיב בתשובה שלימה

א"י עיר סיחון עיר ממש שיבנה ויהיה בבחי' עיר מושב שישרה שכינה בתוכה כמ"ש אח"כ להבה מקרית סיחון ויהיה בחי' סיחון מנך על היצר הנקרא אמורי כי הוא גדול מהצדי' הנקרא חשבון וזהו שאמר כי אש יצאה מחשבון מן הצדיק לעורר הרשעים לשוב בתשובה וכשעושין תשובה אז להבה מקרית סיחון כי יש להם התלהבות היצר שנהפך ליצר טוב וזה ההתלהבות אכנה ער וער הוא רע הוא היצר הרע שקראו השי"ת רע והוא מאב מן השי"ת והתלהבות הבעלי תשובה אכנה היצר ומי שהיה בעל במות בבחי' גדלות מן היצר ולא היה אפשר להיות בו השראת שכינה וכשנאכל היצר ממנו מחמת תשובתו נעשה בבחי' ארנון לקיים ושכנתי בתוכם כנ"ל אוי לך מואב וכו' דהנה יש שני מיני בעלי גאוה האחד עושה עבירות מחמת גדלות כיון שנסתלק ממנו השי"ת והשני הוא בבחי' גבוה מאד ועובד השי"ת ומחמת גובה וגודל העבדות הוא בגדלות ומחזיק עצמו שהוא בבחי' חכמה ומי שהוא בבחי' חכמה אינו חוטא לעולם ומחמת זו הגדלות סופו שיפול ויעשה עבירות כי אף שהוא בבחי' חכמה צריך להמליך השי"ת כמו שתקנו אתה חונן לאדם דעת וכו' והוא יתברך הוא העובד וע"כ אנו מבקשים וקרבנו מלכנו לעבודתך ואי אפשר לעבוד אותו בלעדו יתברך ומי שהוא מחזיק עצמו שהוא בבחי' חכמה ולא יחטא לעולם בודאי יפיל ויחטא רק צריך לבקש מאת השי"ת תמיד שיציל אותו מן היצר הרע וזה שאמר אוי לך מואב מי שמחזיק עצמו שהוא מאב מחכמה הנק' אב