אורח לחיים רצז

נא לעון העם הזה כגודל חסדך אשר הם בלי גבול וסוף ותכלית וקצבה וכאשר נשאת לעון הזה ממצרים ועד הנה הוא ג"כ אינו עפ"י השכל שתמחול להם אף בפעם ראשון אחר הטובות הגדולות שהוצאת אותם מכור הברזל מעוני מצרים וע"י ניסים ונפלאות וטובות גדולות בים וביבשה ואעפי"כ מחלת אותם ממצרים ועד הנה היא מחמת גודל חסדיך אשר הם בלי תכלית וגבול ועונותם הם בגבול ותכלית וכן תמחול ותסלח עתה לעון העם הזה כגודל חסדיך אשר הם בלי מספר ושיעור וקצבה ותכלית אף כזה עשר פעמים שמרדו בך כי חסדיך הגדולים הם בלי קצבה ומספר

אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימותו והאנשים אשר שלח משה וכו' וישובו וילונו וכו' וימותו האנשים מוצאי דיבת הארץ רעה במגפה לפני ה' ועיין במשנה בסנהדרין דף ק"ח פלוגתא דר"ע ור"א דר"ע אמר מרגלים אין להם חלק לעולם הבא שנאמר וימותו האנשים וכו' וימותו בעולם הזה במגפה לפני ה' לעולם הבא ואח"כ אמר ר"ע דור המדבר אין להם חנק לעולם הבא שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימותו יתמו בעוה"ז ושם ימותו לעוה"ב ר"א אומר עליהם הוא אומר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח לפי הנראה שר"א חונק על ר"ע בשניהם במרגלים ובדור המדבר להבין מה יאמר רבי אליעזר על הפסוקים שהביא ר' עקיבא במרגלים וימותו וכו' במגפה לפני ה' ובדורם דור המדבר במדבר הזה יתמו ושם ימותו וגם צריך להבין קושית המהרש"א ז"ל שנפלאה מאוד למה צריך לימוד במרגלים וימותו וכו' במגפה לפני ה' שחין להם חלק לעוה"ב כיון שכתוב במדבר הזה יתמו ושם ימותו בדור המדבר ודרש ר' עקיבא ממנו שאין להם חלק לעוה"ב וכי עדיפי מרגלים שהחטיאו לדורם וגרמו להם שגם הם יוציאו דיבת הארץ ואם דורם אין להם חלק לעוה"ב פשיטא הם ולמה לי קרא עליהם אליבא דר"ע ועיין בכל הספרים שפסקו כר"א שיש להם חלק לעה"ב וגם באור החיים הוכיח מן הכתוב בעצמו כר"א שיש להם חלק לעוה"ב ואני אומר על פי פשוטו מוכח שהכתובים כר"א דבהתחלת הפרשה כתיב שאמר השי"ת למשה אמור אליהם חי אני נאם ה' אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם במדבר הזה יפנו פגריכם וכל פקודיכם וכו' והדבר הזה שלא יבואו דור המדבר בעצמם לארץ על זה היתה שבועת ה' ואין להשיב אבל הפסיק הכתוב אח"כ אני ה' דברתי אם לא זאת אעשה וכו' במדבר הזה יתמו ושם ימותו שנדרש ממנו שאין להם חלק לעוה"ב על זה לא הי' השבועה מאת השי"ת רק כתוב אני ה' דברתי וכו' והיא גזירה מאת השי"ת בלי שבועה ויש לומר שסבר ר' אליעזר שהגזירה היתה שלא יהי' להם חלק לעוה"ב אם לא ישובו אבל הם שבו בתשובה שכתוב וישכימו בבוקר וכו' הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה' כי חטאנו ובמשנה תורה כתיב יותר ותשובו ותבכו לפני ה' ולא האזין ה' כלומר שלא הועילו תשובתם שיבואו בעצמם לארץ ישראל כי על זה היתה שבועה מאת השי"ת אבל שלא יהי' להם חלק לעולם הבא לא הי' שבועה רק גזירה מאת השי"ת וכיון ששבו בתשובה בטנה הגזירה ואפשר לומר שהשי"ת בעצמו הראה להם מקום בדבריו שישובו כדי שיהי' להם חלק לעוה"ב שמאמר השי"ת אם לא זאת אעשה לכל העדה השלשה תיבות אם לא זאת לכאורה הוא מיותר והול"ל אני ה' דברתי ואעשה לכל העדה וכו' דמלת זאת הוא השכינה הנקרא זאת שהוא מדריגה שביעית וכלול מא' ועד תי"ו הוא מדת מלכות בעולם העשי' וגימטריא של זאת הוא ת"ח כמנין צום קול ממון כנזכר בספרים וצום קול ממון הם תשובה תפלה וצדקה אשר הם מעבירין רוע הגזירה וזהו אם לא זאת כלומר אם לא יעשו תשובה בזאת ויעברו רוע הגזירה אעשה לכל העדה וכו' במדבר הזה יתמו ושם ימותו אבל כיון שעשו תשובה יש להם חלק לעוה"ב וגם במרגלים עצמם אפשר לומר שר"א דורש וימותו וכו' במגפה לפני ה' כמו שפי' רש"י ז"ל וז"ל במגפה לפני ה' באותו מיתה ההגונה להם מדה כנגד מדה הם חטאו בלשון ונשתרבב לשונם עד טיבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טיבורם לכך נאמר במגפה ר"ל בניקוד פתח המורה על הידוע ולא במגפה בשבא להורות שבא להם מיתה הידוע מאת ה' מדה כנגד מדה