אורח לחיים רצא

אשר אין להם רק יראת עונש וזהו ויתורו את ירחו מותרות מן היראה קדושה הנקרא את מן חרץ כנען מן יראת עונש הנקרא ארץ כנען אשר אני הוא היראה הקדושה השכינה שנקרא אני נותן במתנה לישראל דוקא ולא לאומית כמ"ש ביקש משה שלח תשרה שכינה רק על ישראל ונתן לו וחמר אח"כ האיך יפשיטו מן האנשים ומן הגופים וז"ש יחשובו תמיד איש אחד הלא השי"ת הנקרא איש מלחמה הוא אחדות גמיר שאין אחר כמוהו וכל ישראל מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ איש אחד הם ישראל כולם איש אחד קומה שלימה בלי פירוד כלל וכן יראה לקיים ואהבת לרעך כמוך באמת שיהיו כאיש אחד וכשיהיו בבחי' איש אחד למטה לשון מטה ממש שיטה עצמו לאבותיו הם אברהם יצחק ויעקב בחי' חכמה ובינה ודעת תשלחו כלומר שיפשיטו עצמם מן הגופים עד שיגיעו לבחינת אבותם בחי' חכמה בינה ודעת וכשיהיו כולם כאיש אחד כל נשיא בהם אף מי שהוא בחי' נשיא הוא בהם ממש מקושר עמם ושוה להם ואינו ניכר בחי' התרוממות עליהם כי הכל אחדות גמור כמ"ש לבלתי רום לבבו מאחיו כנ"ל

א"י שלח לך אנשים וכו' וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי ה' כולם אנשים ראשי בני ישראל המה ורש"י ז"ל פירוש שלח לך אני איני מצוה לך חם תרצה שלח ולפי זה יקשה מה שאמר אח"כ וישלח אותם משה על פי ה' ודחק רש"י ז"ל לפרש על פי ה' שלא עכב על ידו וגם על זה הקשה באור החיים למה יסכים הקב"ה על הרעה וכו' ויופיע מאמרו על עצת רשעים וגם מה צורך להזכיר מאיזה מקום שלח אותם שכתוב וישלח אותם משה ממדבר פארן ומה צורך וכוונה בזה להזכיר כולם אנשים ראשי בני ישראל המה וגם באור החיים מביא מדרש שבאו אל משה לשלוח מרגלים ולא רצה ואמר להם כבר הבטיחני ה' ואמרו לו העכו"ם יודעים בנו שאנו באים לירש אותם והם מטמינים בארץ ונמצא דברי ה' בטל ח"ו ואז וייטב בעיני משה וכו' ונלכד בידם ע"כ והלשון ונלכד בידם מורה שנצמח לו רעה בזה השליחות ובמרמה דברו אתו ונלכד בידם וצריך להבין מה רעה הגיע למשה מן שילוח מרגלים ונראה דהנה בספר של"ה הקדוש פרשת קרח מביא מדרש משלי וז"ל על פסוק נואף אשה חסר לב כל המקבל עניו שררה בשביל להנות ממנה אינו אנא כנואף הזה שהיא נהנה מגופה של אשה רבי מנחם בר יוסי מייתי לה מן הדא אל תצא לריב מהר לרב כתוב אל תהי' רץ אחר השררה למה פן מה תעשה באחריתך בהכניס חאתך רעך למחר באים ושואלים לך שאלות מה אתה משיבם וכו' אמר ר' אבהו אני נקראתי קדוש ואתה נקראת קדוש אם אין בך כל המדות שיש בי נא תקבל עליך שררה עכ"ל ועיין שם בטוב טעם ודעת מ"ש שם וחנו נאמר בפירוש זה המדרש מה שחננו ה' דהנה כתבתי כבר בע"ה פירוש המשנה גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעוה"ז ובעולם הבא שנאמר כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא מה שקרא התורה בלשון נקבה שהיא נותנת חיים ופעמים נקראת התורה בלשון זכר התעיף עיניך בו ואיננו כי חז"ל דרשו במסכת שבת דף ס"ג אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד למיימינים בה מי שעוסק בתורה לשמה וכו' וצריך להבין למה כשעוסק בתורה לשמה נקרא מיימין ושלא לשמה נקרא משמאיל. כי העוסק בתורה לשמה היינו שלומד בשביל זה כדי לשמור ולעשות כל הכתוב בה והמעשה מרומז בה"א אחרונה של השם שהוא נגד עולם העשיה והיינו לומד תורה לשמה לשם ה"א אחרונה כדי שיקיים מה שכתוב בתורה ואין מכוין להנאת עצמו כדי להיות רב ולהנשא עם התורה: וזהו שדרשו רז"ל אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד למיימינים בה היינו שלומדין תורה לשמה אורך ימים וכ"ש עושר וכבוד למשמאילים בה עושר וכבוד איכא אריכו' ימים ליכא כי ידוע שיותר מה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק כי תענוג המשפיע הוא יותר מתענוג המקבל וא"כ אם לומד תורה לשמה כדי לקיים מה שכתוב בה אז התורה משפעת לאדם זה כל תענוגי עולם הזה אריכות ימים ושנים וכ"ש עושר וכבוד וכשמקיים מה שלומד אז שכר מצוה בהאי עלמא ליכא משפעת לו התורה ג"כ תענוגי עולם הבא ומקבלת תענוג