אורח לחיים רסא

לשלש שנים ואתם תצטרכו לעצמיכם על שני שנים כמו שפירש"י ז"ל קצת ששית ולשביעית ולקצת שמינית עד האסיף והברכה יהי' שיספיק לשלש שנים ויהיו לכם ליתן צדקה והשי"ת יזרע הצדקה ויצמיח לכם ישועות

א"י וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית וכו' דהנה אמרו רז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותי' תליא אלא במזלא תליא ופי' האר"י ז"ל לאו בזכותי' עולם הזכות אלא במזלא נוצר ונקה הוא כתר שהוא למעלה מהשגה כי אף מוח של חכמה אין לו השגה לגמרי כ"ש מה שלמענה ממנו על כן כשידאג אדם על פרנסתו החיך יבוא לו כשרואה בשכלו שמלאכתו או משא ומתן שלו אינו מספיק לפרנסתו בזה הוא מפסיד לעצמו פרנסתו כי איך יוכל לתפוס בשכל שלו מהאיך יבוא פרנסתו ומקום שבא משם הפרנסה הוא למעלה מהשכל וכשאין מאמין בזה נפסק השפעה אשר למעלה מהשכל וז"ש וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית ואמירה הוא במחשבת הלב כמו כי תאמר בלבבך וכו' וכשאתה מחשב בלבך איך יבא לך הפרנסה בשנה השביעית בזו המחשבה נפסק הצינור אשר היא למעלה מהשכל כיון שאינו מאמין שיוכל ליתן לו פרנסה גם בשביעית בצד אחר אשר אין שכלינו יוכל להשיגו ואז כשתחשבו כך מה נאכל וכו' ויהי' נפסק השפע כנ"ל אז וצויתי את ברכתי בשנה הששית וברכה היא בדבר אשר הוא כבר אצלו אלא שאינו מדוד כמ"ש הנכנס למוד חת גורנו אומר יהי רצון שתשלח ברכה במעשה ידינו ואף כאן וצויתי ברכתי בשנה הששית ועשת את התבואה שכבר נעשה ויבא ברכה ויעשה הברכה את התבואה שיספיק לשלשה שנים וזהו ועשת ר"ל הברכה תעשה את התבואה שכבר היא בגורן שיספיק לשלשה שנים

א"י וכי תאמרו מה נאכל וכו' וצויתי חת ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים להבין מה שאמר לשלש השנים בה"א הידוע דהנה הרב המגיד בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה אמר על השנים וחדשים הנזכר בספרים ושם הוא למעלה מהזמן אלא שנה הוא לשון שינוי מעולם לעולם וחודש לשון חידוש השכליים והנה האר"י ז"ל כתב על פסוק יפתח ה' לך את אוצרו הטוב וכו' ונברך את כל מעשה ידיך וכו' זהו יסוד דאצילות כי הוא מאיר אף בעולם העשיה על כן כתב ולברך את כל מעשה ידיך כמה שאמר האר"י ז"ל על מלך מהולל בתשבחות וז"ל ז"א דאצילות מאיר בבי"ע וזה שאמר וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית זהו יסוד דאצילות ועשת התבואה לשלש השנים ר"ל יאיר וישפיע לכל השלש עולמות שאחריו הם בריאה יצירה עשיה כי הוא מאיר בהם ויבא הברכה גם לעולם העשיה ע"כ כתוב בה"א הידוע

וזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעית עד בוא תבואתה תאכלו ישן לכאורה הוא מיותר כיון שאמר ועשת התבואה לשלש השנים ממילא החשבון ידוע כמו שפירש"י ז"ל על לשלש השנים ע"ש ונראה דהנה כתב האר"י ז"ל בסידור על מנוחתם יקדישו את שמך וז"ל ולפי שאין מ"ד דחו"א יורדין אלא ע"י מ"נ דמסירת נפש על קדושת שמו ולפיכך יכוין למסור נפשו על קדושת שמו ית' באומרו יקדישו את שמיך עכ"ל וכתבתי לעיל בשם הרב המגיד בוצינא קדישא מוהר"ר דוב בער זללה"ה על שנה הנזכרים ושם הוא למעלה מהזמן היינו לשון שינוי מעולם לעולם ע"כ וזהו שאמר וזרעת' את השנה השמינית כלומר כשאתם רוצים שיזרע השנה השמינית היא בינה שהיא שמיני מתתא לעילא ואם אתם רוצים שיהיה זריעה והולדה למטה כי זווגם תדיר לקיום העולם אבל להוריד מ"ד למטה צריכין למסור נפשם וכשמוסרים נפשם אז הם למעלה מהעולמות ומהשכליים ובהפקרת גמור וזהו ואכלתם מן התבואה ישן ותרגום אונקלוס ותיכלון מן עללתא עתיקא כי כשמפקירין עצמן ומוסרין נפשם הם למעלה מהעולמות ומהשכליים ויונקים מעתיקא שהיא למעלה מהעולמות עד השנה התשיעית כלומר חכמה שהיא תשיעי מתתא לעילא עד שיורד הארה משם ואח"כ עד בא תבואתה ר"ל שיבא תבואת ה' ראשונה למטה תאכלו ישן תהי'