אורח לחיים רנו

יכנסו לשאר נו"ן של הטומאה וח"ו לא היו יכולין לצאת משם לעולם והוצרך השי"ת לגאלם בעצמו ואי אפשר להיות גאולה כי חם שיבוא מדת מלכות לעלמא דחירות היינו בינה וכן היה בעת יציאת מצרים שנתגנה מלכי' הקדושה ע"י עשר מכות שהכו בקליפה ואז התלבש בינה עלמא דחירות במדת מלכות ויצאו לחירות וכמ"ש האר"י ז"ל בסדר אגדה אצל שאלת בן תם וז"נ וכן יציאת מצרים היתה על ידי בינה בהתלבשות במלכות עכ"ל וזה שכתוב וחמשים עלי בני ישראל שבאו לעולם החמשים תיכף ואח"כ נסתלק הארה זו מהם ואינו חוזרת הארה זו שנסתלקה עד חג השבועות וכמ"ש האר"י ז"נ בסדר אגדה וז"ל יכול מראש חודש וכו' וכנגד ששאל מה מציאות המוחין לא אמרתי וכו' אנח בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך כי אח"כ חוזר לקטנות עד שבועות עכ"ל והנה בינה נקרא שבת הגדול ומלכות נקרא שבת הקטן כמ"ש בתיקונים וזה שאמר וספרתם לכם דייקא והוא לשון בהירות שתתקנו עצמכם ותטהרו בכל השבע מדותיכם דהיינו אהבה ויראה וכו' וכל מדה ומדה כלולה משבע ואם פגם באיזה מדה כגון באהבה בכל שבע מדות הכלולים באהבה וכן ביראה הכל נשוב אל ה' ולנקות אותם מכל חטא ועון בתשובה כל מדה ומדה בפרטות וכשמתקן בתשובה כל השבע מדות והם מ"ט אח"כ שורה עניו שער הנו"ן של בינה והיא עלמא דחירות שהוא נו"ן של אין והיו"ד היא חכמה וא' היא כתר וכן כתוב ספר מ"ע בפ' נשא וז"ל ולהבין איך נתקנו הדינין בשרשם גם מהו הלשון מסטרהא דינין נפקין כי יש חמשים שערי בינה והמ"ט שערים הם נקראים סטרהא ושם הוא מוציא דינין וזהו צדיק מט לפני רשע הם המ"ט שערים ששם הוא אחיזת הדינין אבל בשער נו"ן שהוא נקרא אין שם הוא רחמים גמורים ואין שם דין כלל ולכן כשמעלין הדינין אל שער אי"ן נתקנין עכ"ל ואימת תתקנו עצמיכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה היינו אחר יום ראשון של פסח שנסתלקה הארה משבת הגדול בינה תתקנו עצמיכם כל השבע מדות בכללם ובפרטן ותתקנו שבע מדות היינו שבת הקטן שבכל מדה ומדה עד ממחרת השבת השביעית שתתקנו מדת מלכות שבמלכות צריכין לתקן בתשובה על כל השבע מדות בפרטן וזהו תספרו חמשים יום כלומר עד שכנה כל השבע מדות כולן בפרטן הוא ממחרת השבת השביעית שיהא כלו השבע מדות היינו המ"ט כולן בשלימות יספרו אותם עם חמישים יום בתשובה וכשיתקנו כל המ"ט בתשובה אז בחג השבועות יחול עליהם שער החמשים שבבינה מן שער חי"ן ואז יהי' הכל בתשובה שלימה ובאחדות גמור ויקבלו התורה וכמ"ש בפ' יתרו בפסוק ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני על מה שכתב רש"י ז"נ מקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סני מה ביאתן למדבר סיני בתשובה וכו' ע"ש ונמצא לפי זה מתורץ הכל ומפורש בפסוק בפירוש שהספירה היא בשביל נתקן מ"ט מן המדות בפרטן שהם מטעם חמשים יום עם עונם התשובה

אך בעשור לחודש השביעי הזה יום הכפורים הוא מקרא קודש יהי' לכם ועניתם את נפשותיכם וכו' איתא בש"ע א"ח סימן תרי"ט סעיף ב' וז"ל בליל י"כ ומחרתו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם והוא מהטור שהביא בשם מדרש ואתחנן והביאו במג"א הטעם וז"ל משום דכל השנה אומרים אותו בלחש מפני שמשה גנבה מהמלאכים אבל ביה"כ גם ישראל דומין למלאכים עכ"ל והנה חמרו רז"ל לית לך מידי דלח רמיזי באורייתא ואפשר לומר שנרמז בכאן בפסוק זה דהנה ידוע דברוך שם כבוד מלכותו הוא בחי' מלכות נפש וכל מקום שנאמר לשון ענייה הוא בקול רם כמ"ש בפ' כי תבא וענו הלוים וכו' קול רם וכן בפרשת הבאת בכורים כתיב וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אובד אבי וכו' ופי' רש"י ז"ל וענית לשון הרמת קול עכ"ל וזהו הרמז בכאן יום הכפורים הוא מקרא קודש ועניתם את נפשותיכם הוא ג"כ הרמת קול כלומר ועניתם בקול רם את נפשותיכם ואת פירושו עם כלומר עם נפשותיכם היינו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שהוא בחי' מלכות נפש וביום הכפורים תרימו קול עם נפשותיכם ותאמרו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד בקול רם

שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב וכו' אמרינן