אורח לחיים רלז

גדולות שבא מחמת גסות הלב ביותר וזה שאמר זאת ר"ל המדריגה של היראה הנקרא זאת תהיה ומלת תהיה דרשו חז"ל תהי' בהווייתו תהיה כלומר זאת המדריגה של היראה תהיה בהווייתו בלי שום תערובות מחשבת מרה שחורה רק תהי' יראת ה' טהורה תורת המצורע ילמוד המצורע לבל ירום לבו מאחיו שלח יהיה בו עוד גסות הלב ואמר ביום טהרתו ר"ל ביום טהרתו שחזר בתשובה והשפיל עצמו כאזוב ונטהר הנגע אז יוכל לאחוז במדת יראה טהורה וילמוד אותו שלא יבוא עוד לידי גסות הלב אבל בעוד הנגע בו אין השכינה חשובה נגדו והשי"ת מסתלק ממנו אי אפשר לו לאחוז במדת היראה רק ביום טהרתו אז יוכל לאחוז במדת היראה כנ"ל

א"י זאת תהיה תורת המצורע וכו' ויצא הכהן וכו' ולהבין לכאורה הפסוק הראשון מיותר דהוה ליה למימר ואם יטהר הצרוע ויצא הכהן וכו' וגם דאמרו רז"ל מצורע מוצא רע שהנגעים באים על לשון הרע, וקשה למה עד הנה קראו צרוע ועכשיו ביום טהרתו קראו מצורע ונראה דהנה יש שלשה מיני נגעים נגעי אדם ונגעי בגדים ונגעי בתים דהנה ידוע שיש לנשמה שני התלבשות רוחניות הנשמה מתלבשת ברוח הכלול ג"כ מרמ"ח איברים ושס"ה גידין והרוח מתלבש בנפש הכלול ג"כ מרמ"ח ושס"ה ונפש בגוף וכמו כן יש לגוף שני מלבושים גשמיים מלבוש הראשון של הגוף הוא הבגד ומלבוש השני של הגוף הוא הבית שדר בו וכשפגם האדם בנפש בלבד המלבוש השני של הנשמה אז יתגלה חטאו במלביש השני של הגוף ובא הנגע בבית וזה שלא פגם עדיין להתגאה ולהנשא על חבירו בלשון מדברת גדולות רק שאינו מקיים ואהבת לרעך כמוך ורואה תמיד רק בטובת עצמו ולא בטובת חבירו כלל וכמ"ש חז"ל ובא אשר לו הבית מי שמייחד את ביתו לו ופגם בלבוש השני של הנשמה היא הנפש ויתגלה קלונו בלבוש השני של הגוף נגעי בתים וצריך הבית הסגר והגוף יפשוט מלבוש השני עד שיחזיר בתשובה ואז ירפא הנגע בביתו ויחזור למלבוש השני של הגוף וכשפגם ברוח מלבוש הראשון של הנשמה אז יראה חטאו במלבוש הראשון של הגוף בנגעי בגדים וצריך הבגד הסגר בבית וממילא יופשט הגוף משני מלבושיו מלבושו ומביתו ואם ח"ו פגם ג"כ בנשמה בלשון מדברת גדולות ממש ונשמת אדם הוא מדובק ומלובש עם כל ישראל שהם קומה שלימה נשמת אדם הראשון וכשפגם בנשמה הוא מופשט מכל ישראל וצריך לישב בדד מחוץ למחנה מושבו ואין אדם פוגע ועובר חטא גדול אא"כ פגם תחילה בחטא קטן וכמ"ש בגמרא ביצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר כך עד שעובד ע"ז וכן בכאן כשפגם בנשמה בודאי תחילה פגם בנפש ואח"כ פגם ברוח ואח"כ בנשמה וע"כ מצורע גמור שפגם בנשמה יתגנה חטאו בגופו ממש וכבר פגם בנפש ורוח וע"כ משתלח חוץ לשלש מחנות כנ"ל וגם מפני שהשי"ת שורה בישראל וכשפגם בנשמה היינו בלשון מדברת גדולות ממש ואמרו חז"ל אין אני והוא יכולין לדור וע"כ משתלח גם ממחנה ישראל שהשי"ת שורה בישראל והנה בחור החיים מביא ת"כ שלכאורה קשה להבינו בפסוק ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית וז"ל לאמר תיבת נאמר מיותרת ורז"ל בת"כ דרשו שיאמר לו הכהן דברי כבושין והוא דרך דרש כי הפסוק מדבר דברי אשר לו הבית עכ"ל ונראה לבאר בעז"ה דהנה תיבת לי ג"כ מיותר והי' די לאמר כנגע נראה בבית והנה אמרו ז"ל ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם שהכתוב מבשרו מפני שהאמוריים היו מטמינים מטמונות בבתים לכן שלח השי"ת נגע בבית כדי שימצא המטמון ולפי דברינו הנ"ל שנגעי בתים באים על פגם הנפש וצריך לפשפש במעשיו כנ"ל ולפי דרש זה שהכתוב מבשרו לישראל בשורה טובה וכוונת הדרוש מפני שכתוב ונתתי לשון מתנה שזה המתנה כדי למצוא המטמון ואיך מבשר הכתוב בשורה טובה המונעת מתשובה כי לא ישוב בתשובה ולא יפשפש במעשיו כי יתלה הנגעים לא בשביל חסרונו רק בשביל מעלתו וחפץ השי"ת להטיב לו וע"כ מתרץ הת"כ שיהא שניהם אמת שיעשה תשובה וע"י התשובה ימצא המטמון כי יחשוב בלבו שאין יסורין בלא עון ואם כוונתו רק בזה כדי למצוא המטמון הי' מוצא זה המטמון בלא הנגע בבית או היה מעשיר אותו מצד אחר כי השי"ת הוא עילת העילות וסיבות הסיבות ולמה הביא עליו יסורין של נגע הבתים