אורח לחיים רכז

ועשה את קרבן העם וכפר בעדם ואפשר לומר דהנה ידוע מן הזוהר ומן הגמרא דאהרן לא עשה שום מעשה בעגל רק הם עשו בכישוף והוא לקח מידם והשליכו באש ויצא העגל ע"י כישופם ומה שאמר להם שיתפרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיהם ובנותיהם כי הם חסים על תכשיטיהון ובין כך יתעכב הדבר ובתוך כך יבא משה וכמו שפירש"י ז"ל שם והם מיהרו ופרקו נזמי אזניהם ודרשו חז"ל ויבן מזבח לפניו ויאמר חג לה' מחר ועיין פירש"י ז"ל ממדרש ראה אהרן חור בן אחותו שהיה מוכיחן והרגוהו וזהו ויבן מזבח לפניו ויבן לשון הבנה ממה שהיה זבוח לפניו הוא חור ועוד ראה ואמר מוטב שיתלה בי החסרון ולא בהם עכ"ל ומה שאמר מוטב שיתלה בי החסרון ולא בהם שהיה כל כוונתו מחמת אהבת ישראל שלא יחטיאו ג"כ שיהרגהו עשה מעשה מה שעשה והכל לדחותם וכוונתו לשמים כמו שפי' רש"י ז"ל שם חג לה' מחר בלבו היה לשמים בטוח היה שיבוא משה ויעבדו את המקום עכ"ל הרי שכוונת אהרן לעשות מצוה שלא יחטיאו יותר בהריגתו ועשה מעשה מה שעשה בפניהם לדחותם ולבו היה לשמים ובאמת אהרן טעה בזה המצוה שהיה לו ליהרג ואל יעבור אפינו בכוונת מעשה לדחות עד שיבוא משה כמ"ש בפרשת עקב ובאהרן התאנף ה' מאוד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא ע"ש פי' רש"י ז"ל ועיין באור החיים בפסוק ויקרב אהרן אל המזבח וז"ל ראיתי לתת לב וכו' אם הנפש החוטאת משפטה תמות כמאמר הנביא איך יבוא קרבן ויפטר ונראה כי טעם נכון יש בדבר על פי המשפט כי כשאדם חוטא אין בחינתו בחי' אדם ע"ד אומרם ז"ל אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנסה בו רוח שטות ונעשה בהמה וביום שחזר בתשובה רוח הוא באנוש ועונה ממדריגות בהמה למדריגות אדם האם ראוי להמית אדם זה תחת בהמה לזה יביא דוגמת החוטא שהוא בהמה וישתתף עמה בצער החושב כי ראוי הוא לעשות בו משפט זה וכפ"ז חלק הרוח המרגיש מציל את האדם בהערה זו והוא מה שאמר הכתוב אדם ובהמה תושיע ה' עכ"ל ומה שאמר וביום שחזר בתשובה רוח הוא באנוש ר"ל כי בחי' רוח הוא בחי' אדם בא לאנוש להבהמה שהי' בעת החטא וכשמביא קרבן ומשתתף עצמו בצער הקרבן חלק הרוח המרגיש הצער מציל את האדם שהיה בהמה בעת חטא ואפשר שזהו פירוש אדם כי יקריב מכם כי כשמקריב אז צריך להיות בבחי' אדם כנ"ל וידוע מה שכתוב בסידור האר"י ז"ל דפרים הם בחי' אברהם ואיל הוא גבורות בחי' יצחק וכבשים בחי' יעקב והכשבים הפריד יעקב ושעיר הוא שוחד לקליפות וכו' וז"ש משה לאהרן קח לך ע"ד קחו עמכם דברים ושובו אל ה' שצריך האדם השב בתשובה לדבר לעצמו דברי תוכחה ולהגדיל החטא אשר עשה וזהו קח לך שתקח עצמך בדברי מוסר ולא תעלה במחשבתך שעשית מצוה בזה כנ"ל אלא קח לך הקרבן עגל בן בקר לחטאת בשביל החטא שעשית ולא מצוה ואחר שתתחרט על החטא ותביא חטאת המשפט לך עגל בן בקר ותשתתף בצער הקרבן יכופר לך ותביא איל לעול' לרמז שתבוא למדת גבורות להגדיל מעשיך ועשיית מצותיך ועבודתיך להאמין בהם וכמ"ש מקודם ואל בני ישראל תדבר נאמר כלומר תדבר אליהם שיעשו תשובה כי אמירה הוא בלב כמו כי תאמר בלבבך ובינה ליבא עולם התשובה קחו שעיר עזים לחטאת כי חטאם בודאי מצד ס"א ואין בו שום צד מחשבת מצוה ואחר שיעשה תשובה על עון העגל אשר עשו וישתתפו עצמם בצער הקרבן שעיר החטאת תשובתם הוא עלייתם רוח הוא באנוש וזה מרומז בקרבן עולה שלהם עגל הוא התשובה וכבש בחי' רוח המעורר לשוב בתשובה והמשתתף בצער הקרבן ובאמת העם עשו שתי רעות אחת בגוף המעשה שעשו העגל בכשפים שלהם ואחת שהחטיאו את אהרן בטעות והתכוין לעשות מצוה ובאמת היא עבירה ועיין בפרשת וישב ששאלתי פי אדמו"ר הגאון החסיד בוצינא קדישא מוה"ר שמואל שמעלקי זללה"ה איך מקיימין ואהבת לרעך כמוך באמת והוא עשה לי רעה והסביר לי הלא כל ישראל נפש אחת ופעמים שאדם עושה לעצמו בשוגג קרוב למזיד חבורה גדולה והראש הוא מלך על האברים חם יעשה זה האדם בשכלו שבראשו ויכה היד או הרגל שלו שעשו לו החבורה גדולה יחשב זה למשוגע ומבוהל שיגרום לעצמו עוד צער וכן בכאן כיון שכל ישראל אחדות גמור יגרום לעצמו עוד נער וזה שהזהיר משה לאהרן שימחול להם על