אורח לחיים רטו

ראשון נחרב בעבור שלשה דברים ע"ז וג"ע יש"ד ומקדש שני נחרב מפני שנאת חנם ונמצא שנאת חנם קשה מג' עבירות וזה שאמר אנה ר"ל התחלקות פקודי המשכן ופקודי לשון חסרון כמו לא נפקד ממנו איש ר"ל בעבור אלה התחלקות שנאת חנם זהו מחסר המשכן ונחרב בעבור זה וחמר אח"כ משכן העדות ר"ל משכן הוא העדות שקשה שנאת חנם שלא חזרה לאחרונים ולראשונים חזרה כמ"ש עידיכם בירה ומשכן אקרי מקדש כמ"ש בגמרא

ותכל כל עבודת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו להבין לכאורה איפכא הול"ל ויעשו בני ישראל וכו' ואח"כ ותכל וכו'. וגם כיון דחמר ויעשו בני ישראל וכו' למה אמר אח"כ כן עשו כעם שנית וגם דאמר ותכל לשון נקבה ולא אמר ויכל לשון זכר כמו שאמר לסוף ויכל משה את המלאכה ונראה דהנה כתבתי לעיל פי' הפסוק ולחשוב מחשבות לעשות ע"ד שארז"ל יודע הי' בצלאל לצרף אותיות שנברא בהם שמים וארץ והמשכן הי' דוגמת העולם וכל מה שעשה דוגמת העולם הי' חושב באותן הצירופי' שנברא זה הדבר מהעולם וזהו לחשוב מחשבות וכן בני ישראל הם אותן בעלי חכמה כידוע כי אותיות ישראל הם ני ראש כשהיו מתעסקין במלאכת המשכן בשעת העשיה היו חושבין טעמי מצית ופנימית כוונות התורה במצות מלאכת המשכן וכליו וידוע כי שבעים אנפין לתורה ובעלי חכמה הי' חושבין בשעת עשיה בכל כוונת ופנימיות היוצא מן השבעין אנפין והנה מלת ותכל לשון חמדה ותשוקה כמו כלתה נפשי וזהו ותכל כל עבודת משכן אהל מועד ר"ל כל עבודתן במשכן אהל מועד בא לידי חמדה ותשוקה למעלה להשרות שכינתו במעשי ידיהם כי כוונתן גדלה למעלה משום ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה בכל כוונות ופנימיות טעמי תורה שנמסרו למשה בכל מצות מלאכת המשכן בכל השבעים אנפין וזהו כן עשה כי כן גימטריא שבעים ע"כ כוונתם גדלה למעלה לחמוד להשרות שכינתו בתחתונים אבל במדריגתם ומחשבתם לא היה כח אלא שנכספה וגם כלתה השכינה לשרות בתחתונים וזהו ותכל נש' נוק' אבל מדריגת משה שהוא הי' בעלה דמטרנותא ע"ד שארז"ל כל הנביאים התנבאו בכה מוסיף עליהם משה שהתנבא בזה הדבר ובהקימו את המשכן ובחישבו בכל הצרופין וכוונת פנימיות סוד טעמי מצות מלאכת המשכן היוצא משבעין אנפין שבתורה כמו שקיבל העלה תשוקה וחמדה במדריגה העליונה יותר לשרות במשכן וזהו ויכל משה את המלאכה לשון ויכל לשון זכר כנ"ל: סליק ספר שמות